המשבר הבא של הקואליציה, שעלול אפילו להעיב על המשך חקיקת המהפכה המשפטית, כבר החל - וצפוי להחריף בתחילת מושב החורף של הכנסת.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש מהחרדים להתפשר על מתווה מרוכך יותר מזה שהובטח להם בחוק הפטור מגיוס, במטרה למזער נזקים לקואליציה ולתדמית הממשלה, וכן מחשש לסרבנות גם ביחידות הסדירות, על רקע משבר המילואים. "זה גורם נזק", אמר נתניהו לשלושת ראשי המפלגות החרדיות, אריה דרעי, יצחק גולדקנופף ומשה גפני בישיבה שכינס אמש בקריה, ודרש כי בתמורה לחקיקת חוק הגיוס, החרדים יוותרו על פסקת ההתגברות. למרות זאת, החרדים מסרבים בתוקף - ומתעקשים כי החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי יקודם מיד עם תחילת מושב החורף של הכנסת, כולל סעיף התגברות בתוכו - כדי למנוע מבג"ץ לפסול אותו. "לא נסכים לחוק גיוס בלי שהחוק יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית", אמר השר גולדקנופף.
אלא שנתניהו עצמו כבר התחייב בראיון לתקשורת האמריקאית כי חוק פסקת ההתגברות לא יעלה להצבעה בכנס הקיץ הבא. "זרקתי אותו", אמר.
גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר אמש ל"ידיעות אחרונות" כי אם חוק הפטור מגיוס יעורר מחאה שתפגע בכשירות הצבא, זה לא בגלל העניין עצמו, אלא בגלל כשל הסברתי של המהלך - והאחריות לכך היא על נתניהו. הוא הסביר: "המתנגדים לרפורמה טוענים שמשנים להם את המדינה, אבל כאן לא משנים כלום אלא ממשיכים את המצב שקיים כבר עשרות שנים, ובו תלמידי הישיבות משרתים את המדינה בלימוד התורה שלהם במקום בצבא".
"זה עניין של הסברה, ונתניהו צריך לדאוג שיבינו את זה", טען. לדבריו, "חוק הגיוס יהיה הדבר הראשון שנטפל בו בכנס החורף. הרפורמה המשפטית לא תקודם עוד מילימטר בלי זה".
לפי גורמים בליכוד, גם שר הביטחון יואב גלנט לא הבטיח את תמיכתו בחוק הגיוס של הקואליציה מאחר והוא מתנגד לפטור הגורף שנותן החוק לגיוס חרדים. גלנט גם דורש, במקביל לחוק הגיוס, שיהיה חוק מקביל שיתמרץ את המשרתים בשירות סדיר.
נכון להיום, לתלמידי הישיבות אין מעמד מיוחד, בשל פקיעת החוק הקודם בסוף חודש יוני האחרון. המשמעות היא שכל צעיר חרדי חייב בגיוס, כמו כל אזרח בן 18. בינתיים הנחתה הממשלה את שר הביטחון יואב גלנט ואת צה"ל שלא לאכוף על החרדים את שירות החובה, ועתירה נגד ההחלטה תלויה ועומדת בבג"ץ.
