בשנה שבה כיהנתי כשגרירת ישראל בפריז למדתי, בין השאר, עד כמה מעריכים את ישראל בחו"ל. שגרירים ונציגים זרים הביעו בפניי שוב ושוב את הערכתם למדינה שלנו, ואת תקוותם שישראל תסייע במאמץ להפוך את העולם למקום טוב יותר, כמו למשל עם המאבק בבעיית האקלים והאנרגיה בעולם. למעשה, אחד החלומות שלי היה לסייע בגיוס הידע הישראלי לטובת מציאת פתרון למשבר המים באפריקה, כדי שהיבשת הזו תוכל לעבור את המשבר הצפוי לה בתחום ולהימנע מתחזיות של מוות למיליוני בני־אדם ובעלי־חיים. תמיד התגאיתי במדינה שלנו, באנשים, באכפתיות בזמני חירום, באנושיות, במספר הרב של מתנדבות ומתנדבים, בתחושת האחדות, בהיסטוריה המופלאה שלנו, בהישגים הטכנולוגיים, הכלכליים והתרבותיים. על פי מחקר של ה־OECD, אנחנו נמצאים במקום השני בדירוג המדינות המשכילות ובמקום ה־5 בכמות הפרסומים המדעיים לנפש ובמקום הראשון בתרומות אלטרואיסטיות. 5 אחוזים מחברות היוניקורן בעולם, כלומר אלה ששוות יותר ממיליארד דולר, הן ישראליות - וזאת למרות שאנחנו מהווים כ־־0.12 אחוז מאוכלוסיית העולם.
וכך, תמיד התגאיתי במדינה הקטנה והמיוחדת שלנו. עד ינואר 2023.
מאז ינואר 2023 אני ועוד מיליוני ישראלים מתבוננים בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על המדינה שלנו, בת ה־75, גוועת כמדינה יהודית ודמוקרטית והופכת לדיקטטורה זומבית. אנחנו חשים את האדמה נשמטת תחת רגלינו, את הכלכלה מתמוטטת, את הערכת העולם הופכת ללעג ולקלס ואת ביטחוננו מתערער עד כדי סכנה קיומית. הכנסת ממטירה עלינו עשרות חוקים ארסיים, וילדינו יושבים בשולחן שישי ומעלים שמות של מדינות שאליהן יעברו מכאן. והרי, אין לנו ארץ אחרת. אלפי שנות היסטוריה טרגית לימדו אותנו שאין מקום טוב ובטוח מארצנו הקטנטונת, לנו ולכל יהודי העולם.
כשאני מרימה ראשי באפלה, אני רואה קרן אור אחת מהבהבת כמגדלור: בית המשפט העליון. הוא משאת נפשנו ומקור תקוותנו. הוא שיכול לשים קץ לסיוט המתמשך מאז ינואר 23', הוא שיכול לעצור את צונאמי השיגעון הבלתי נתפס המאיים להטביע אותנו. הוא יכול להחזיר את עילת הסבירות ששמרה עלינו מפני שחיתות, גזל הקופה הציבורית ומינהל לא תקין. הוא יכול להציל אותנו מההדתה ומהדרת נשים המשתוללת באוטובוסים וברחוב. ובעיקר, הוא יכול לרסן את ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת ואת הפיכתנו לדיקטטורה חסרת ערכים בסיסיים.
אנו כמהים לבית משפט שיחזיר לנו את המדינה שבה נולדנו ושבה גידלנו את ילדינו, שחלקם לא שבו הביתה. המדינה שבה אנו רוצים לראות את נכדותינו גדלות בחופש ובגאווה, המדינה שבה נרצה למות זקופים וחופשיים. שופטי בית המשפט העליון צריכים לעצור את מקור השיטפון, ולהחזיר את המדינה לדמותה המקורית; שעליה חלם הרצל ועליה דיברו בן־גוריון, ז'בוטינסקי ובגין: מדינה יהודית ודמוקרטית.
