בגלל המחיר שלו, הוויכוחים על פרנצדי פיירו כוללים הרבה מונחים מתחום השמאות. אלה שמשוכנעים שהוא רכש מוצלח טוענים שהוא לכל הפחות החזיר את ההשקעה, כי היה לו חלק גדול בעלייה לליגת האלופות בעונה שעברה. אלה שחושבים שהוא פלופ אומרים שזאת השקעה שירדה לטמיון בגלל מספר השערים בליגה. כל טעות קטנה שלו עולה מיד לרשתות החברתיות בצירוף הכיתוב "1.6 מיליון יורו" – תג המחיר שלו. מיליון ושש מאות אלף. שווה או לא?
מכבי חיפה ידעה מה היא תקבל כשהביאה את פיירו – בעיקר מה היא לא תקבל. אין לו משחק רגל טוב, הוא לא מהיר ולא צעיר. היתרונות שלו מאוד בולטים, וכך גם החסרונות. כשמגיע לכדורגל הישראלי חלוץ במחיר הזה, כולם מצפים לראות שחקן ברמתו של קארים בנזמה, אחד שיכול לעשות הכל בצורה מושלמת. אבל בנזמה הוא הפנטזיה, ופיירו הוא המציאות.
פיירו מככב באירופה כי מכבי חיפה משחקת על היתרונות שלו, הוא הופך לשחקן המטרה בהתקפה. בליגה שלנו זה קצת יותר בעייתי, כי הקבוצות שבאות לשחק מול הירוקים מצופפות, וגם כי באיזשהו שלב בעונה שעברה עומר אצילי תפס מנהיגות ולא היה מקום לאף אחד אחר לבלוט.
חיפה הביאה את פיירו בראש ובראשונה כדי שיעזור לה להגיע לליגת האלופות, היא התאמצה בשבילו, שיחקה בשבילו והוא היה יכול להיות מי שהוא. כשהיא הפסיקה לעשות את זה, באו אליו בטענות ודרשו ממנו להיות מישהו אחר. בשורה התחתונה, נראה שהירוקים לא היו יכולים לבקש חלוץ מתאים יותר למוקדמות הצ'מפיונס. הוא חלוץ כמעט מושלם לשלבים האלה של העונה. והמחיר הגבוה? שווה בשביל שהחלומות של הירוקים על ליגת האלופות ייראו מציאותיים.
