הלחץ והמתח הסובבים אותנו מגיעים גם לתלמידים במדינה. הנתונים מדאיגים עוד יותר בהשוואה למדדים הקשורים בבני הנוער מהעולם. 30 אחוז מתלמידי ישראל מדווחים על סימפטומים נפשיים לעומת ממוצע של 23 אחוז מהתלמידים ובני הנוער באירופה. התלמידים שלנו גם מכורים יותר למסכים בהשוואה למציאות של לפני הקורונה.
ממצאים מדאיגים אלו עולים ממחקר בינלאומי חדש של ארגון הבריאות העולמי בקרב ילדים ובני נוער שנערך על־ידי ראש תוכנית המחקר, פרופ' יוסי הראל פיש, וצוות מחקר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן.
המחקר, שנערך בשיתוף משרדי החינוך והבריאות, חושף גידול בעישון סיגריות וכמעט הכפלה בשתיית אלכוהול.
המחקר נערך בקרב 12,000 תלמידים הלומדים בכיתות ח' ו-י' ברחבי הארץ, ונבדקו בו התנהגויות סיכון ובריאות הנפש משלב טרום מגפת הקורונה בשלהי 2019, עד לתקופה שבה פעילות בית הספר והקהילה חודשו ב־2022.
פרופ' הראל מתריע כי ניתן ללמוד מהנתונים על מה שצפוי לנו בשנת הלימודים הקרובה. "חוסר היציבות בעקבות המצב הפוליטי יוביל לתוצאות דומות. אנחנו כחברה צריכים להיות שם בשביל הילדים", אמר.
לדבריו, יש "להתמקד בלפתח דרכים יצירתיות ומגוונות לשפר את תחושת השייכות והאהבה של בית הספר, וכן לעודד השתתפות של בני הנוער בפעילויות רבות בחינוך הבלתי פורמלי ובקהילה. במקביל, יש לעצור מיד את הסחף בשימוש בחומרים ממכרים, ובראשם אלכוהול וסיגריות – כולל סיגריות אלקטרוניות", הוא אומר.
מהממצאים עולה שבעוד בשנת 2019, כ־20 אחוז מהתלמידים דיווחו על תסמינים פסיכוסומטיים יומיומיים כגון תחושת ירידה, תחושת חרדה או קושי להירדם. בשנת 2022 עמד הנתון על 30 אחוז.
החוקרים מציינים, כי חלה עלייה משמעותית במצוקה נפשית שנמשכה גם לאחר שחזרו בתי הספר לפעול.
התמכרות למסכים: בשנת 2019 עמדה ההתמכרות למסכים על 4.3 אחוזים, ובשנת 2022 נרשם זינוק ל־14.4 אחוז. מאז יישום תוכנית המניעה הלאומית של ישראל נגד אלכוהול בין 2010 ל־2014, חלה ירידה מתמשכת בשתייה לשוכרה בקרב בני נוער ישראלים, מ־20.6 אחוז ב־2009 ל־7 אחוזים ב־2019, לפני מגפת הקורונה. אך בשנת 2022 חל זינוק ל־12.5 אחוז.
בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בצריכת סיגריות בקרב מתבגרים מ־33.6 אחוז ב־1998 ל־10.7 אחוז ב־2019. הירידה המשיכה גם לתקופה הסגר ב־2021 ל־7.5 אחוזים, אך לאחר שהוסרו המגבלות החברתיות וחודשה הפעילות בבתי הספר ב־2022, היא עלתה ל־9.2 אחוזים.
קרן נאור, ראש תחום הדרכה ופיתוח ידע בעמותת עלם: "מתקופת הקורונה יש זינוק בסטרס הנפשי אצל בני נוער שבא לידי ביטוי בחרדות, בדידות, אלימות ושימוש באלכוהול ובחומרים ממכרים".
יובל סופר, תלמידת כיתה י"א מאשדוד, לא הופתעה ממצאי המחקר. "הלחץ נובע מחוסר ודאות. אנחנו עדיין לא מרגישים בטוחים. הקורונה עברה, אבל ההשלכות שלה עדיין כאן", היא אומרת. "מאז הקורונה אני סובלת מחרדת בחינות. לפני כן נבחנתי בלי שום בעיה וקיבלתי ציונים מעולים. הרקטות שנשלחות אלינו בכל מבצע בעזה מגבירות את הלחץ". ויש לה גם התייחסות לקרע בעם. "הפילוג והשסע מאוד מלחיצים את בני הנוער. אנחנו חוששים מהתמודדות עם המצב הזה".
הממצאים לא הפתיעו גם את טוהר מזיג תלמידת כיתה י' באמית רעננה. "הלחצים נובעים מציפיות גבוהות המגיעות מהמערכת להצלחה בבחינות, והדבר מוביל לחרדה בקרב התלמידים. הלחץ משפיע לרעה על היכולת להתמודד עם כלל המשימות. לעיתים זה אפילו מוביל לניכור או פרידה מחברים טובים".
