אם אפילו הסעודים נטולי הפרופורציות ועתירי הכסף לא מצליחים להחזיר את ההשקעה שלך, אתה מבין עד כמה היא הייתה מוגזמת. באוגוסט 2017, פ.ס.ז' סיכמה על רכישת ניימאר עבור 222 מיליון יורו, סכום שברצלונה לא הייתה יכולה לסרב לו. באוגוסט 2023, פ.ס.ז' סיכמה על מכירת ניימאר לאל־הילאל עבור 90 מיליון יורו (לפני בונוסים), סכום שאף אחת אחרת לא הייתה משלמת לה עבור כוכב פציע בן 31 שלא נראה שנותר לו הרבה חשק לכדורגל.
אתמול הוא ערך בדיקות רפואיות בפריז, את תמונות וסרטוני הוולקאם הידועים תקבלו מחר כאשר הברזילאי ינחת בריאד, ואז הוא יתחיל פרק חדש ובלתי צפוי בקריירה.
ארבע בבעלות אחת
אל־הילאל כבר הביאה את חברו של ניימאר, מלקום, ומשכה מאירופה שלושה שחקנים מבוקשים בזכות חוזי ענק – רובן נבש, קאלידו קוליבאלי וסרגיי מילינקוביץ'־סאביץ'. יש לה כמה מהשחקנים הסעודים הטובים ביותר, אלו שהביכו את ארגנטינה במונדיאל, והמאמן הפורטוגלי המוערך ז'ורז'ה ז'סוס נמצא בקדנציה השנייה שם. כל זה לא משנה: באותה מידה יכולנו לדבר על רוברטו פירמינו, ריאד מחרז ופרנק קסייה מאל־אהלי, קארים בנזמה, אנגולו קאנטה ופאביניו מאל־איתיחאד, או מרסלו ברוזוביץ', סאדיו מאנה וכמובן כריסטיאנו רונאלדו מאל־נאסר.
כל ארבע הקבוצות הללו, ארבע הגדולות של הכדורגל הסעודי, נמצאות תחת אותה בעלות, של קרן ההשקעות הסעודית שמחזיקה גם בניוקאסל. המורשת והמסורת של כל אחת – ויש כאלה, הסעודים חולים על כדורגל – לא חשובות בכלל. כל הכסף מגיע מהממשלה ומבוזבז באופן מנקר עיניים כדי ליצור יש מאין ליגה מעניינת עבור המערב, שתשכנע את פיפ"א להעניק לממלכה את אירוח מונדיאל 2030. אין בכלל חשיבות לכדורגל. אפילו בסדרת ספרי "הספורטאים הצעירים", כששחקנים עברו מנבחרת לאומית אחת לאחרת תמורת תשלום, הייתה יותר חשיבות לסמל. זו סתם ליגת פנטזי עם תקציב בלתי מוגבל. ניימאר היה יכול לחתום בכל אחת משלוש היריבות, תלוי בהחלטה של הבכירים הסעודים שמחלקים את הרכש בין המועדונים, וזה לא היה משנה. זה לא שהוא גדל על ברכי האגדות של אל־הילאל: היא פשוט הציעה לו 160 מיליון יורו.
ההתלבטות של קרלו
השאלה הגדולה כעת נוגעת למידת היכולת של ניימאר להמשיך ולהיות כוכב עולמי. חלק מהתשובה טמון במה שנראה השנה בסעודיה – האם השחקנים יתאמצו בשביל הכבוד והקהל ויהפכו אותה לאיכותית יותר, או שנראה כדורגל משועמם ומשעמם שלא יאתגר את הכוכבים?
אתגר, זו מילה חשובה. נראה שניימאר לא התבגר מהרגע שבו פרץ לתודעה. את ברצלונה הוא דרש לעזוב כי לא רצה לחלוק באור הזרקורים, בפ.ס.ז' הוא התבאס מהתוצאות וברח לטיולים בברזיל, ואתמול עלה דיווח של מומחה הכדורגל האירופי פבריציו רומאנו, לפיו זו לא הייתה בארסה שוויתרה על הניסיון להחזירו הקיץ בגלל בעיות התקציב, אלא ניימאר עצמו שאמר למקורביו שהוא לא מוכן לשחק תחת צ'אבי. הוא לא מוכן להיות מקצוען מספיק כדי להישאר בטופ.
ועניין זה מגלגל סוגיה חשובה לפתחו של קרלו אנצ'לוטי. בעוד שנה האיטלקי אמור לסיים את תפקידו בריאל מדריד ולהתמנות למאמן נבחרת ברזיל. הסלסאו מאסו בכישלונות במונדיאל והלכו על מאמן בקליבר הכי גבוה כדי שיכניס דפוסים אירופיים. אלו כבר לא המאמנים המקומיים שסגדו לניימאר ולקחו אותו כפרויקט אישי, עם הרבה הנחות. לכו תדעו אם אנצ'לוטי בכלל יחשוב שהוא יכול להיעזר בשחקן שבחר בליגה חלשה יותר, ואם ניימאר לא יתחיל לעשות פרצופים כשיגלה תרבות חדשה בחדר ההלבשה.
אנגליה. גם לאחר הפציעה הקשה של כריסטופר אנקונקו וההבלטה המחודשת של הבעיות בהתקפה במחזור הפתיחה מול ליברפול, צ'לסי ממשיכה לחזק דווקא את מרכז המגרש. החתמתו של מויסס קאייסדו מברייטון הושלמה אתמול תמורת שיא בריטי של 133 מיליון יורו, וכמו האקוודורי, קשר מבוקש נוסף בחר בצ'לסי על פני ליברפול – רומאו לאביה מסאות'המפטון, שיעלה כ־70 מיליון יורו. עוד קשר בדרך הוא מייקל אוליסה מקריסטל פאלאס, עבור 55 מיליון. מנצ'סטר סיטי מכוונת לשתי רכישות בשבוע הקרוב – קשר נבחרת ברזיל לוקאס פאקטה, עליו ווסטהאם דורשת כ־80 מיליון יורו, וחלוצה הבלגי של ראן, ז'רמי דוקו, שיעלה כ־55 מיליון.
