היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה התירה לשר המשפטים יריב לוין ייצוג משפטי נפרד בעתירות בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות. האישור החריג של היועמ"שית מגיע בעקבות העמדה שהציגה בפני לוין - ולפיה על בג"ץ לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה בשל היותו "לא חוקתי", כלשונה. על עמדה זו, כידוע, חלק מלכתחילה שר המשפטים - והוא סבור כי לבג"ץ אסור להתערב בסמכותה המכוננת של הכנסת לחוקק חוקי יסוד.
מטעמה של בהרב־מיארה נמסר, כי האישור שניתן לשר המשפטים לייצוג נפרד בסוגיה מגיע "נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות". עוד נמסר כי "החלטתה של היועמ"שית מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג, נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד".
גם בעבר התנגדה היועמ"שית לעמדת הממשלה, כשטענה כי חוק הנבצרות "נועד לשיפור מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו". אז ציינה בהודעתה לבג"ץ כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט". נתניהו מסר תגובה לעתירה באמצעות עורכי דינו, ואמר: "אל תתערבו, בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
הדיון התקדימי נגד התיקון לחוק יתקיים ב־12 בספטמבר, בנוכחות כל 15 שופטי העליון, ואת השר לוין ייצג עו"ד אילן בומבך. בינתיים, בג"ץ החליט כי לא יעכב את המהלך אך הוציא צו על תנאי והורה למדינה להסביר מדוע החוק לביטול עילת הסבירות לא ייפסל. עוד נקבע בהחלטה כי המשיבים בעתירה - הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לה עד 3 בספטמבר.
בנוסף, שופטי העליון ידונו בעתירות נגד אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים ובחוק הנבצרות, שגם בעתירה נגדו הוציא בג"ץ למדינה צו על תנאי.
לפני כשבוע וחצי הוציאו ראשי מפלגות הקואליציה הודעה, ובה ציינו כי "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".
העימות הבא בין היועמ"שית לבין שר המשפטים צפוי להיות בנושא בחירת השופטים. מיארה תתקשה להגן על עמדת לוין שלא לכנס בינתיים את הוועדה לבחירת שופטים. השר לוין לעומת זאת סבור שחוק ביטול עילת הסבירות שולל מבג"ץ כל אפשרות להתערבות בהחלטותיו".
