ביום שישי תיפתח ביפן, אינדונזיה והפיליפינים אליפות העולם בכדורסל, מה שמחזיר אותנו להישג השיא של הכדורסל הישראלי בכל הזמנים. עם כל הכבוד לשתי זכיות בגביע אסיה ולסגנות אליפות אירופה ב־1979, המקום השביעי באליפות העולם ב־1986 נחשב יותר – מה גם שבטורניר הזה השתתפו גדולי השחקנים בעולם מחוץ לארה"ב, שלא עלתה עדיין על הפוטנציאל של הדרים־טים. כן, היו ימים שנבחרת ישראל השתתפה במונדובאסקט, וזה קרה פעמיים. הראשונה הייתה ב־1954 בריו דה־ז'ניירו, וההגעה אליה הייתה, איך נאמר זאת בעדינות, מפוקפקת. ישראל סיימה שנה קודם חמישית ביורובאסקט במוסקבה, ואת היבשת ייצגו באליפות העולם שלוש נבחרות בלבד. אלא שלברזיל לא היו אז יחסים דיפלומטיים עם מדינות הגוש הקומוניסטי, וישראל הוקפצה מעל ברה"מ, הונגריה וצ'כוסלובקיה היישר למונדובאסקט, שבו השתתפו 12 נבחרות. בנבחרת ישראל שיחקו אז בין היתר אברהם שניאור, זכריה עופרי, משה דניאל (אבא של מוטי), שמעון שלח (אבא של אמיר) ורלף קליין, המאמן היה יעקב שאלתיאל, והיא סיימה את האליפות עם שני ניצחונות ושבעה הפסדים, שהספיקו לה למקום השמיני המכובד.
העלייה לאליפות העולם ב־1986 בספרד, בהשתתפות 24 נבחרות, הייתה כרוכה כבר במשחקי מוקדמות – וישראל דילגה על פני שווייץ, אנגליה וצ'כוסלובקיה, כולל סל מכריע של מיקי ברקוביץ' בשניות הסיום של המשחק נגד הצ'כים ביד אליהו. הנבחרת שובצה לבית מוקדם, שמשחקיו נערכו בפרול, פתחה עם ניצחונות על אורוגוואי ואנגולה, המשיכה עם הפסדים לברה"מ ואוסטרליה, וגברה במשחק המכריע על קובה כדי לעלות לשלב הבא מהמקום השני בבית. בשלב השני ישראל הפסידה לספרד וברזיל, וניצחה את יוון כדי לסיים במקום הרביעי בבית ולעבור למשחקי הדירוג 5־8. אחרי הפסד לאיטליה, ישראל התייצבה למשחק נגד קנדה, כשעל הפרק היו המקום השביעי ושיפור הדירוג מאליפות העולם הקודמת, המקום השמיני להזכירכם.
וכך הגענו לרגע ההיסטורי, ב־19 ביוני 1986, כפי שדיווח שליח "ידיעות אחרונות" לאליפות, רפאל נאה ז"ל: "הישראלים היו בהחלט ראויים אמש לתשואות של 4,000הצופים. השחקנים שלנו, בכוחותיהם האחרונים, זכו בניצחון 84:97 מול נבחרת חזקה מאוד, שלפני פתיחת האליפות גברה עלינו בארבעה משחקים רצופים שנערכו בקנדה. הנבחרת הישראלית הפתיעה את כולנו במחצית הראשונה, בהציגה יכולת שיא. העייפות המצטברת לא הורגשה כלל במחצית זו, למרות כל התחזיות המוקדמות, כי השחקנים שלנו לא יעמדו על הרגליים". המאמן צביקה שרף אמר בסיום כשהוא קורן מאושר: "השחקנים שלנו שיחקו כאילו היו פגזים שנורו מלוע תותח. לא האמנתי שביכולתם להילחם בצורה כזאת ולהיות נחושים בהחלטתם לנצח. כל הכבוד להם. ההישג הוא גדול ומכובד". הקפטן ברקוביץ' הכריז: "הוכחנו לכולם שאנו נבחרת של מנצחים", ושחקנים אחרים הוסיפו: "עכשיו זורקים את הנעליים, את הגופיות ואת המכנסיים, ועד להודעה חדשה אנחנו בים. לא רוצים לראות כדורסל".
את הנקודות במשחק האחרון, שקבע היסטוריה ישראלית, קלעו דורון ג'מצ'י 33, ברקוביץ' ,24האווי לאסוף 17, לבאן מרסר 14, ארי רוזנברג 3, מוטי דניאל, חן ליפין ועופר יעקבי 2. בסגל היו גם עדי גורדון, ניר רכליס, דורון שפע ותומר שטיינהאור. כדי להבין עד כמה הרמה הייתה גבוהה באליפות הזו, נציין שמלך הסלים שלה היה ניקוס גאליס מיוון, השחקן המצטיין דראז'ן פטרוביץ' מיוגוסלביה, ואיתו נבחרו לחמישיית הטורניר אוסקר שמידט מברזיל, ואלרי טיחוננקו וארבידאס סאבוניס מברה"מ, והאמריקאי דייויד רובינסון, שנה לפני שנבחר ראשון בדראפט ה־NBA על ידי סן־אנטוניו. ארה"ב, שניצחה בגמר את ברה"מ 85:87, שלחה נבחרת של שחקני מכללות, כולל מאגסי בוגס (1.60 מ', השחקן הנמוך בתולדות ה־NBA), קני סמית' שזכה בהמשך בשתי אליפויות עם יוסטון, צ'ארלס סמית' (בחירה שלישית בדראפט 1988) וסטיב קר, שמאמן את הנבחרת הנוכחית וגם את גולדן סטייט. לא דרים־טים, אבל מספיק כדי להיות אלופי העולם.
