הערכתי לטייסי חיל האוויר לא נולדה מהעובדה שגם הם, כמו שוטרי משטרת ישראל, כחולי מדים, ובטח לא מהעובדה שזרקו אותי 31 פעמים מהמטוס. היא נולדה עוד הרבה לפני שחלמתי להיות שוטר.
ביולי 1981 השתתפתי, כקצין צעיר בחטיבת הצנחנים, במבצע בעומק לבנון בפיקודו של אלוף־משנה יורם יאיר - מבצע שבו נהרג סגן־אלוף יוסי טהר ונפצעו מספר לוחמים. היה צורך דחוף בפינוי הכוח והנפגעים מנקודת פינוי שהייתה מטווחת באש תופת, ולמקום הגיעו שני מסוקי יסעור: הראשון פינה את הנפגעים, והשני את חפ"ק החטיבה הפלס"ר 35. המסוק הראשון המריא בשלום, והשני, עם המראתו, חטף פגיעה ישירה בגחון. הטייס החליט להמשיך בטיסה, חרף הפגיעה, עד אשר הנחית את המסוק בשטח ישראל. בדיעבד, אירוע זה מוכיח לי כי עמית סגל צודק בטענתו מטורו ב"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע כי המילה סרבנות מחמיאה לטייסי חיל האוויר - הם אכן חצופים שמסרבים פקודה. בתחקיר האירוע הסתבר כי לאחר המראתו של המסוק השני מבסיס רמת דוד הוא התבקש לחזור לבסיסו, משום שנקודת הנחיתה זוהתה והייתה קיימת סכנה גדולה שיפגע עם נחיתתו באזור מוכה אש. הטייס סירב פקודה, והודיע למפקד תא השליטה: "אני לקחתי אותם ואני אחזיר אותם". אכן, סרבנות לתפארת מדינת ישראל. צודק עמית סגל.
טענתו השנייה של סגל בטורו, כי טייסי חיל האוויר מפעילים "פרוטקשן" נגד ממשלת ישראל, מחייבת הסבר מתחום התמחותי. פרוטקשן מכונה בשפה העברית והמשפטית "גביית דמי חסות", וזו עבירה המבוצעת על ידי ארגוני פשיעה שאינם יכולים להתקיים ללא מקורות מימון. היא מאופיינת בפעילות ממודרת, שבה אין היכרות בין נותן ההוראה למבצע, והיא פעילות חמושה שלא חסה על חיי אדם. גם כאן "צודק" סגל בהשוואה: טייסי חיל האוויר אכן יוצאים למשימה חמושים, וגם הפעילות שלהם זקוקה למקורות מימון; אלא שבשונה מארגון פשיעה, קיים קשר ישיר והדוק בין נותן הפקודה למבצע המשימה. ועוד הבדל קטן: כשטייס חיל האוויר נמצא מעל המטרה ומזהה בקרבת היעד חפים מפשע, הוא לא מבצע את המשימה כי הוא חס על חיי אדם - גם אם יסכן את חייו שלו. אצל טייסי חיל האוויר אין גביית דמי חסות, אבל כן, יש חסות על חיי חפים מפשע.
סרבנות, סגל, היא לא תמיד בתנאי ודאות. אם הם יקבלו פקודה להפציץ ו"למחוק את חווארה", כפי שחפץ שר האוצר, הם לא יתקשו שלא לבצע משימה שדגל שחור מתנוסס מעליה. אבל כשיקבלו פקודה להמריא בדרך להפצצת הכור באיראן, גם בידיעה (על פי פרסומים זרים) שמתוך 100 המטוסים שייצאו, 25 אחוז לא יחזרו בשלום לבסיסם - הם לא יהססו לעשות זאת. אך לשם כך, הטייסים שיושבים בחדר התדריכים חייבים להאמין שהם נשלחו למשימה על ידי הדרג המדיני משיקולי ביטחון, ולא משיקולים זרים .
סגל, טענת שעל הטייסים להכיר את המושג המשפטי "אשם תורם", אלא שזהו מושג מתחום דיני הנזיקין. עבודתו של חיל האוויר, לעומת זאת, היא בדיני נפשות.
משה קראדי כיהן כמפכ"ל ה־15 של משטרת ישראל
