זה היה דיון חסוי, עם נציגים בכירים מכל גופי הביטחון. אי שם בחודש פברואר, כשהמחאה עוד הייתה בתחילתה, פירטו אנשי צה"ל, השב"כ, המוסד והמל"ל כיצד עלולה החקיקה השנויה במחלוקת לפגוע, בעתיד, בביטחון המדינה. כעת, חצי שנה אחרי, נחשפות כאן לראשונה האזהרות המטרידות שנשמעו בכינוס.
בדיון עלו סוגיות מהותיות במציאות הישראלית, ובראשן מפעל ההתיישבות, שלטענת כמה מהמשתתפים - לא יוכל להמשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית, שבה בית המשפט העליון מכשיר את האחיזה הצבאית בשטח שטרם הוסדר. כך למשל, טענו קצינים בכירים שהשתתפו בדיון, לא ניתן יהיה יותר להפקיע אדמות פלסטיניות לצרכים ביטחוניים כמו הקמת גדר הפרדה, מחשש שבג"ץ, שיכשיר את המהלך, לא יוכר כבית משפט עצמאי וחזק. המשמעות בפועל, במקרה כזה: העובדים שיבנו את הגדר, הלוחמים שיאבטחו אותם והקצינים האחראיים יסתכנו בהכרה כפושעי מלחמה לפי הדין הבינלאומי.
"בית המשפט העליון בישראל נהנה מיוקרה בינלאומית", אמר אחד הגורמים שישב בדיון. "אם ימונו לו שופטים מטעם, מעמדו ייפגע כלפי חוץ, והשכפ"ץ של מדינת ישראלי מול המצב בשטחים - יחורר".
בדיון עלתה דוגמה שצה"ל משתמש בה גם בימים אלה, כאשר נטען שפגע במאות פלסטינים בלתי חמושים בגבול עזה, במהלך ההפגנות שם בשנים 2020-2018. אז, בג"ץ דחה עתירות שהוגשו נגד נוהלי הפתיחה באש, ובעצם קבע כי יש להשאיר אותם כפי שהם. אחד המשיבים בעתירה היה מפקד פיקוד הדרום באותם ימים וכיום הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי. לולא ההגנה של בג"ץ למדיניותו, הלוי עלול היה היום למצוא עצמו מואשם בפשעי מלחמה, שכן הדין הבינלאומי אוסר על ירי חי לעבר מפירי סדר בלתי חמושים.
"יש אינספור הליכים שמנסים גורמים פרו־פלסטינים ליזום כל העת נגד צה"ל מול בית הדין הבינלאומי, אבל בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ מפעילים קשרים בלתי פורמליים כדי למסמס ניסיונות אלה", ציין גורם בכיר שנכח בדיון. "זה קורה כי גופי האכיפה והמשפט בישראל נהנים מאמון גדול בעולם. בדיון הסגור הייתה תמימות דעים שפגיעה במוניטין של בית המשפט העליון היא פגיעה בצה"ל ובמשרתיו".
דוגמה נוספת שהעלו נציגי הצבא נגעה להכשרת תקיפות חיל האוויר בשטחים פלסטיניים מיושבים. בתכנון פעולות אלו משתתפים גם יועצים משפטיים לדין הבינלאומי שמכשירים את הפעולות על בסיס פסקי דין של בית המשפט העליון. "סיכולים ממוקדים מהאוויר זה דבר שהתחיל בצה"ל וקיבל תמיכה מבג"ץ כחלוץ עולמי בתחום", ציין משפטן צבאי בכיר שהיה בדיון. "החשש הוא בפעם הבאה שזה יידון בבג"ץ 'חדש', היתר משפטי שכזה לא יחזיק בזירה הבינלאומית, והטייס שיתקוף עלול למצוא עצמו מואשם בחו"ל כפושע מלחמה. לא בכדי עד היום לא הועמד אף קצין ישראלי לדין, חרף כמות התקיפות והפעולות הגדולה ביותר שצה"ל מבצע, מדי יום, בכל שנה, בשטח מאוכלס, בהשוואה לכל צבא מערבי אחר".
ככל הנראה, עמדתו של הרמטכ"ל הלוי דומה לזו של הפצ"רית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי: במקרה של משבר חוקתי וסתירה בין הוראות הממשלה ובית המשפט, אין ספק שצה"ל יפעל לפי החוק. ל”ידיעות אחרונות” נודע כי הרמטכ”ל הביא את עיקרי העמדה שהציגה הפצ”רית בדיון לידיעתם האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון יואב גלנט.
חבר הכנסת יואב סגלוביץ, יוזם הדיון, אמר ל"ידיעות אחרונות" כי מלבד הכינוס שיזם, הנושא לא נידון בקבינט, בממשלה ואפילו לא במועצה לביטחון לאומי. מקור נוסף ורשמי אישר זאת. בתצהיר לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות שהגישה אתמול ח"כ יוליה מלינובסקי, ציינה כי בדיון בוועדת החוקה בחודש פברואר, גורמי המקצוע לא הספיקו להרחיב על החשש מהשלכות האפשריות של המהפכה המשפטית על ביטחון ישראל. גם ח"כ גלעד קריב, חבר בוועדה, הזכיר כי גורמי המקצוע בצה"ל ציינו בדיון שכיום מתנהלים הליכים בזירה הבינלאומית נגד ישראל, שיושפעו להערכתו לרעה בשל ביטול עילת הסבירות ושינוי המאזן בין הרשויות: "אמרנו בדיון לנציגי הצבא והשב"כ - תביאו לנו מקרים בהם בית המשפט העליון החליש אתכם או הצר את צעדכם. הם אמרו לנו 'לא דובים ולא יער'. היה רק את מקרה 'נוהל שכן' שנפסל בבג"ץ, גם הצבא הכיר בכך כפרקטיקה בעייתית שהוחלפה בשיטות אחרות. בצבא חוששים מפגיעה בעיקרון לפיו בעולם סומכים על חקירות בישראל ולכן לא מתערבים לנו בחקירות של אירועים מבצעיים בצה"ל".
תגובת שב"כ: "שב"כ לא מתייחס לנאמר בדיונים סגורים, לא כל שכן לדיון חסוי".