זה כבר הפך לריטואל, תגובה פבלובית צפויה. עוד פיגוע ירי בשטחים שגבה מחיר דמים כבד, אישה כבת 40 שנרצחה לעיני בתה בת ה־12, יומיים בלבד אחרי פיגוע קשה שבו נרצחו שני ישראלים במתקן לשטיפת רכב בחווארה. הצטברות האירועים ותדירותם פוגעות בתחושת הביטחון של המתנחלים. מי שנוסע בכבישים בגדה לא נוהג בנחת. המבט כל הזמן סורק, והדריכות לתגובה מהירה היא על הקצה העליון של הסקאלה. כמו במקרים קודמים, הצבא ושר הביטחון חוטפים ראשונים. זה הפך לריטואל, כאמור. הנה זה מתחיל, השרה אורית סטרוק מאשימה כי כבישי יו"ש מהווים מסלול ירוק לטרור וקוראת לשר הביטחון למנוע מפלסטינים לנסוע באותם הכבישים שבהם נוסעים המתיישבים. אחריה עולה לשידור ראש המועצה האזורית דרום הר חברון, שבתחומה אירע הפיגוע, ומאשים את מערכת הביטחון בכישלון מניעת הפיגוע. ואיך אפשר בלי השר בן גביר - הוא כבר דורש לכנס את הקבינט בטענה כי מדיניותו של שר הביטחון גלנט "רפה מדי".
הנה כי כן, זו תמונת המצב 56 שנה ועוד חודשיים מאז הניצחון הגדול של 67': ישראל הצליחה לתקוע יתדות עמוקים לרוחבה ולאורכה של הגדה המערבית, להקים מאות התנחלויות ומאחזים וליישב בהם למעלה מחצי מיליון ישראלים. ישראל שולטת במרחב האווירי ובגבול היבשתי, שולטת במקורות המים, במרחב הסלולרי וברשת החשמל. נסללה מערכת כבישים נפרדת ליהודים, ולרוב הפלסטינים נעים בין הכפרים והעיירות בכבישים בינעירוניים ישנים שבהם אין יהודים. לשב"כ ישנה אחיזה מודיעינית עמוקה בכפרים ובערים, וצה"ל משקיע חלק גדול מכוחות היבשה שלו בהגנה על הצירים, הצמתים והיישובים. ועם כל רשימת המכולת המרשימה הזו, הביטחון לא הושג. הוא גם לא יושג, אבל אין מנהיג אמיץ שיתייצב ויאמר זאת באומץ.
ואין הכוונה למנהיג מהשמאל ואפילו מהמרכז הפוליטי. איך זה שבימין, ולו גם האידיאולוגי, לא קם מנהיג שיאמר למתנחלים את האמת: נמשיך להרחיב את ההתנחלויות וניישב עוד גבעה ועוד גבעה, אבל שאיש בינינו לא ישגה: שכנינו הערבים לעולם לא ישלימו עם זה ולעולם לא יזנחו את המאבק. עבורנו מדובר בשיבה אל נחלת אבות, אולם עבורם מדובר בגזל ונישול. אם לא די לנו בגבולות הקו הירוק, אזי זה המחיר שעלינו לשלם - חיים לצד טרור בדרכים וטרור על היישובים שלנו. ובטרור הזה ייפגעו אזרחים וייהרגו חיילים. והמחיר הזה ייגבה מהחברה הישראלית כולה, גם מאלה שחלוקים איתנו ערכית ומוסרית. שום מחסום נוסף ושום חסימה של כביש כזה או אחר לתנועת ערבים לא יעצרו מבעדם לפגוע בנו. אם הם לא ירו עלינו בדרכים, הם יירו ממקום אחר. ושום פיגוע נקם של צעירים יהודים חמומי מוח בכפרים ערביים לא ירתיע את שכנינו. ההפך, הם רק יעמיקו את השנאה, ירחיבו אותה אל מעגלים שמעולם לא חשבו לקחת חלק אלים בהתנגדות להתיישבותנו פה. כל אלו יעוררו רק רגשות שנאה ורצון לנקם. ומי שחולם על גירוש הערבים מכאן מזרחה אל מעבר לירדן, על "עידודם" לעקור מפה באמצעות מירור חייהם, מוטב שיתפכח. 56 שנה אנחנו ממררים את חייהם והם לא הלכו לשום מקום. לא הצבא ולא המדיניות "הרפה" של יואב גלנט, שר הביטחון, אשמים, זו האמת. עוד כתר ועוד סגר ועוד חיסול מהאוויר, אלו לא ישנו דבר. להתעקשותנו להתנחל באדמה לא לנו ולהרחיב את ההתנחלויות יש מחיר.
