כמעט שנה חלפה מאז אותו בוקר יום רביעי שבו אלופת אירופה דאז דריה אטמנוב שברה את רגלה ממש רגע לפני העלייה למזרן באליפות העולם, בזמן החימום – בדיוק בתקופת השיא שלה בקריירה הקצרה. בכושרה באותם ימים, אמורה הייתה המתעמלת האמנותית לעמוד על הפודיום ובכך להבטיח מקום בפריז 2024 שנתיים מראש.
אבל לא רק שהפציעה הזו גרמה לילדת הפלא התורנית של הענף ולמי שמסומנת כיורשת של לינוי אשרם לחכות שנה שלמה לפעם הבאה שבה תוכל לקבוע את הקריטריון – היא הרחיקה אותה למשך 11 חודשים מהזירה העולמית. במקום לראות רק את אולם ההתעמלות, היא נאלצה לבלות את רוב זמנה בחדר הטיפולים.
והנה, באיחור של שנה, אטמנוב בת ה־17 תערוך את הקאמבק שלה בדיוק באירוע שבו הכל נעצר: אליפות העולם שתיפתח היום בוולנסיה. תחילה היא תתחרה במוקדמות מכשירי הכדור והחישוק, מחר במכשירי האלות והסרט ואז, בשבת, תגיע המנה העיקרית והמבחן האמיתי – גמר הקרב רב (הקטגוריה האולימפית) – שבו תתקבל תשובה לסימן השאלה הגדול: האם אטמנוב יכולה להתחיל לארוז מזוודות לפריז והאם כבר אפשר לפנטז על מדליה נוספת בענף.
"הפציעה הגיעה בהפתעה"
נטלי ברטלר, הפיזיותרפיסטית של נבחרת ישראל, מספרת על מסע השיקום שעברה אטמנוב: "הפציעה באליפות העולם בשנה שעברה הגיעה בהפתעה, למרות שהיא כל הזמן עשתה תרגילי מנע. ועדיין, אי־אפשר למנוע את כל הפציעות. כשיש פציעה, עושים הכל כדי לשקם בצורה הכי טובה ומהירה לקראת תחרות היעד. גם אני הייתי מתעמלת אמנותית בנבחרת, ומתוך הבנה מאוד עמוקה של הספורט והגוף, אני יודעת אצל כל אחת איפה נקודות החולשה ואיפה החוזקה. הגוף שלהן הוא הכלי שלהן, אני אמונה עליו. עושה כל מה שאפשר מכל כיוון כדי לשמור על המכונה הזו משומנת היטב ועובדת".
בהתאם למצבה הגופני של אטמנוב במשך השנה האחרונה, הצוות הרפואי (שאליו שייכות ד"ר לובה גליצקיה, המעסה רוני שחורי והמטפלת אורית ישראלי) החל לברור תחרות אחר תחרות, עד שהגיע סבב גביע העולם באיטליה בחודש שעבר, שבו הוחלט לשתפה. "יש המון שיקולים כשמסתכלים על ספורטאית ברמה כזו, היא צריכה לעשות קילומטרז' לפני התחרות הגדולה. היא צריכה להתנסות בתרגילים שלה. הכל נלקח בחשבון: פיזי, מנטלי, מקצועי", מסכמת ברטלר.
מתעמלת עבר נוספת שיכולה להעיד על התמודדות בזמן משבר היא נטע ריבקין, שמלווה את הנבחרת בימים אלה כמאמנת מנטלית. אגב, גם ריבקין נאלצה לוותר על אליפות אירופה ב־2016, ועוד זו שנערכה בישראל, בגלל פציעה כשהמטרה הייתה להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים בריו שנערכו באותה שנה.
"דריה מאוד חזקה בראש שלה. היא עושה עבודה נהדרת מבחינת היכולת שלה לאסוף את כל הכוחות המנטליים שלה ולנתב אותם למקום הנכון", משתפת ריבקין על העבודה המשותפת עם אחת התקוות למדליה אולימפית. "יש צוות גדול שמהווה לה קבוצת תמיכה, היא מגיעה עם אנרגיות טובות, בכושר טוב. מגיע לה כל הקרדיט על החזרה שלה, היא נתנה פוש ומלחמה".
המטרה של הצוות המקצועי היא למקד את אטמנוב כרגע בהשגת הקריטריון לפני המעבר לצעד הבא, שעליו כולם מפנטזים. כדי להיות בפריז, המתעמלת הצעירה תצטרך לסיים בטופ 14 בגמר הקרב־רב, ואף שנראה שהמשימה "קטנה" על אלופת אירופה לשעבר, אף אחד לא מסתכל על זה כתוצאה, אלא כדרך.
גם עדי כץ מחפשת קריטריון
לא רק מאטמנוב ישנה ציפייה לקבוע את הקריטריון בקטגוריה האישית, אלא גם מעדי כץ, שבאליפות העולם אשתקד סיימה במקום השישי בקרב רב, המשיכה את ההתקדמות הגדולה שלה השנה, וזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה במכשיר החישוק לפני כשלושה חודשים. כמו אטמנוב, תצטרך כץ לסיים בין 14 הראשונות בקרב רב כדי לעשות את מה שעשו לינוי אשרם וניקול זליקמן בטוקיו. "אנחנו מצפים ששתיהן כבר יהיו בפנים", אומרת ריבקין, שסייעה לכץ אשתקד בהכנה לאליפות העולם ההיא.
מי שעוד נמצאות בפריז הן בנות הנבחרת, שמגיעות "בראש שקט" יותר לוולנסיה. אחרי שזכו במדליית הכסף בקרב רב באליפות אירופה ובכסף באליפות העולם הקודמת, הן ירצו הפעם לשפר את המיקום בפודיום.
