אנחנו שומעים את מצעד הדוברים בענייני הרצח, האלימות והפרוטקשן במגזר הערבי - וכולם מדקלמים את אותם הבלים. כולם אשמים. רק לא הם. אולי האלימות הברוטלית קשורה גם למנהיגות שרובה מפיצה רק שנאה למדינה? אולי היא קשורה לסירוב של אותה מנהיגות לשותפות, כאשר ג'מאל זחאלקה, מהבולטים בה, מתנגד באופן עקבי לשירות לאומי ומכנה את המתנדבים - "מצורעים"? זו בדיוק הדרך לניכור. נכון, רוב ערביי ישראל מעדיפים השתלבות. אבל כדי להפוך את חיי החברה הערבית לבלתי נסבלים יש צורך רק במיעוט. ויש רוב שמשלם מחיר מפחיד. ואולי זו גם "הגבריות" המהוללת של צעירים מנוכרים - שרוצחת גם נשים, שרומסת והורסת - שהיא אסון לחברה עצמה?
1 צפייה בגלריה
זירת הרצח המרובע באבו־סנאן השבוע. המדינה לא פטורה מאחריות, אבל צריך שניים לטנגו במציאות הקשה הזאת
המדינה לא פטורה מאחריות, אבל צריך שניים לטנגו במציאות הקשה הזאת. גם המנהיגות הערבית אשמה. היא יודעת רק להאשים. אף פעם לא לקחת אחריות.
אבל אסור להציג סימני שאלה. התקינות הפוליטית לא מרשה.
בעיניים עצומות
אנחנו לא רק בהשמדת ערך כלכלית וביטחונית. אנחנו גם בהשמדת ערך מדינית. עוד ועוד החלטות של הממשלה על בנייה בשטחים. השנה עדיין לא הסתיימה ויש אישורים על קרוב ל־13 אלף יחידות. הממשלה תשבור את השיא של 2020, שבה אושרו 12 אלף יחידות דיור. כאשר מוסיפים לעניין את שלל ההתבטאויות של שרי הממשלה - הקמפיין האנטי־ישראלי זוכה להישגים חסרי תקדים.
הנה אחד מהם. אנדרה לייסט, פעיל פרו־ישראלי מברזיל, התקשר. יש עצומה חדשה, הוא בישר, והיא הורסת כל מה שאמרנו עד עכשיו על ישראל. אלפי אנשי אקדמיה כבר חתמו, וממשיכים לחתום, על עצומה שקוראת ליצור קשר בין המחאה נגד החקיקה למחאה נגד הכיבוש, תוך כדי קביעה שבשטחים שולט משטר אפרטהייד. יש אין־ספור עצומות כאלה, אמרתי. זה הבון־טון האקדמי. אני נסער, הוא ענה, כי עד עכשיו השתמשתי במחקרים של חלק מהחותמים כדי להפריך את הטענות נגד ישראל. ועכשיו הם חתומים על קריאה "להסיר את הפטור מעונש בגופים בינלאומיים". נכון שישראל מחזיקה בשיא העולם לגינויים, יותר מכל מדינות העולם גם יחד. אבל הנאורים הללו רוצים עוד. זו לא ביקורת. זו אובססיה אנטישמית.
פיטר ביינרט, האדמו"ר של האנטי־ציונים בארה"ב, הוא בין החותמים כמובן. הוא צייץ בהתלהבות שגם פרופ' יהודה באואר בין החותמים. באואר הוא בין מנסחי "הגדרת העבודה של האנטישמיות", שרבים מהחותמים מנהלים נגדה קמפיין, גם משום שהיא קובעת ששלילת זכותם של היהודים להגדרה עצמית היא אנטישמיות, ושביקורת חריגה במיוחד על ישראל גם היא יכולה להגיע לאנטישמיות. לא ברור אם באואר אכן חתם, אבל הבין את הטעות. בכל מקרה, ביינרט עידכן שבאואר הסיר את חתימתו. ועדיין, הפרופסורים שאול פרידלנדר, רון צווייג ובני מוריס מופיעים שם, יחד עם 74 אנשי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, 46 מאוניברסיטת ת"א, 39 מאוניברסיטת חיפה, ואפילו חמישה מבר־אילן. זו הטרגדיה היהודית במלוא עוצמתה: פעם עשו דה־הומניזציה ליהודים. והיום חוקרי שואה עושים דה־הומניזציה של מדינת היהודים.
מותר לבקר את ישראל. בוודאי את הממשלה הנוכחית, שהיא בעלת הברית הטובה ביותר של ה־BDS. ועדיין, ממשלה גרועה לא מעניקה הכשר לשקרים. היריעה קצרה, אבל אפשר להוכיח שכמעט כל משפט בעצומה הוא איוולת תעמולתית. אבל בעיקר, מדובר בעצומה גזענית. משום שאין מילה אחת, רק אחת, של ביקורת על הפלסטינים. הם דחו את כל הצעות השלום בעשורים האחרונים. הם בוחרים בטרור ומתגמלים טרור. גם אם הייתה כאן ממשלת מרצ היא לא הייתה משיגה שלום. אז ישראל אשמה? רק ישראל? מי שמעניק פטור להנהגה הפלסטינית ולטרור הפלסטיני ולהשפעה האיראנית - מתייחס לפלסטינים כאל יצורים נחותים. גזענות במסווה של נאורות.
ועדיין, זה הופך ליותר ויותר קשה להגן על ישראל כאשר מכהן בה שר שרק השבוע הצהיר שזכויות התנועה של יהודים חשובות יותר מאלה של ערבים, והמדיניות הרשמית שלה היא הרחבת מפעל ההתנחלויות, ובוודאי שאין לה שום תוכנית להענקת זכויות לפלסטינים. וככל שהזקיפות הלאומנית של הממשלה גדולה יותר, הפגיעה באינטרסים הלאומיים גדולה יותר. אז נכון, העצומה החדשה שזוכה להצלחה אדירה היא תעמולה שכולה חרפה. אבל העובדה שאנשים רציניים הצטרפו לחותמים הקבועים היא גם בגלל מדיניות הממשלה הנוכחית. והמשימה של ידידי אנדרה, ושל רבים אחרים שנאבקים בתעמולת השקרים - הרבה יותר קשה. ולמרות הכל ואחרי הכל, צריך להיאבק נגד התעמולה האנטי־ציונית. לא למען הממשלה הזאת. למרות הממשלה הזאת.
"ג'נין ג'נין": הסוף
השבוע, ביום שני, הגיעה לסיומה פרשת הסרט "ג'נין ג'נין", שמתגלגלת כבר משנת 2002, כאשר מוחמד בכרי צילם סרט, כביכול דוקומנטרי, על מה שאירע בג'נין במהלך חומת מגן. תקצר היריעה מלגולל את כל המהלכים המשפטיים, החל מפסילת הסרט על ידי הצנזורה, פסילת ההחלטה על ידי בג"ץ, תביעות לשון הרע שנדחו, למרות שנקבע שהסרט הוא עלילה שקרית, עד לתביעה אישית של סא"ל (מיל') ניסים מגנאג'י, שסוף כל סוף התקבלה. בכרי עירער. שופטי ביהמ"ש העליון דחו את הערעור בנובמבר 2022. בכרי לא ויתר, הגיש בקשה לדיון נוסף, והשבוע דחתה הנשיאה חיות את הבקשה וחייבה את בכרי בהוצאות של 20 אלף שקלים.
ספק אם יש אדם אחד שישנה את עמדתו בעקבות שורה של פסקי דין שקבעו שמדובר בתעמולת שקרים. ועדיין, ללוחמים באותו קרב, שבו נהרגו 23 מחבריהם, זה היה חשוב. ובצדק. הם חירפו את נפשם. הם סבלו אבידות גם משום שצה"ל התעקש לשמור על חיי חפים מפשע. ובסוף הם חטפו יריקה בדמות עלילה מתוצרת בכרי. ישראלים רבים האמינו דווקא לבכרי. לאחר אחת ההקרנות הראשונות, בסינמטק בירושלים, עלה לבמה ד"ר דוד צנגן, רופא החטיבה שפעלה בג'נין, כדי להפריך את השקרים. הקהל הוריד אותו מהבמה עם קריאות "רוצח" ו"פושע מלחמה". מה לנו כי נבוא בטענות לאחרים, כאשר השקר מנצח בקרב ישראלים נאורים. וכדי להוסיף מלח על הפצעים, יותר מדי שנים זכו הלוחמים לכתף קרה מהיועצים המשפטיים, למעט מני מזוז, שאותו הם מזכירים לטובה, כמו גם את הרמטכ"ל לשעבר, אביב כוכבי, שהתגייס כדי לסייע להם. ועדיין, משהו לא תקין מצוי בעצם העובדה שהיה צורך ב־21 שנים של מאבק כדי להגיע לשלב הנוכחי. המדינה הייתה אמורה להתייצב לצידם, לסייע, לממן, אבל רוב הזמן זה לא קרה. צה"ל, משרד הביטחון והפרקליטות חייבים לעשות חשבון נפש. אסור שמסע הייסורים הזה יקרה שוב.
ההחלטה החשובה של חיות השבוע לא תזיז מעמדתם את אלה שכבר התמכרו לטענות נגד ישראל. אבל בכל זאת, הניצחון המשפטי, שהושג בזכות מאבק עיקש של עו"ד ישראל כספי, אחד מהלוחמים, ושל עו"ד נבות תל־צור, שמייצג את הלוחמים בהתנדבות כבר שנים - הוא פיצוי קטן וחשוב.
bdyemini@gmail.com
