בשנת הלימודים החדשה, שתיפתח ביום שישי הקרוב, יעלו לכיתה א' 181,000 תלמידים, לעומת 177,000 בשנה שעברה. אחת הסיבות לגידול היא הירידה במספר ההורים שמחליטים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן חובה, מתוך רצון לחזק אותם שנה נוספת בחממת גן הילדים, טרם עלייתם לכיתה א'.
על פי נתוני משרד החינוך, 56% מהילדים שנשארים בגן שנה נוספת הם בנים. בשנת 2020 נשארו 24,854 ילדים בגן חובה שנה נוספת; בשנת 2022 נשארו 22,277; והשנה יישארו 21,098 ילדים.
לדברי אורנה פז, מנהלת האגף לחינוך קדם־יסודי במשרד החינוך, ההשקעה בגני הילדים בשנים האחרונות מובילה לכך שיותר ילדים מוכנים למעבר לכיתה א'.
ד"ר נירה ואלה, ראש המחלקה לחינוך לגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים הסבירה, כי "הילדים שנשארים בדרך כלל שנה נוספת הם הילדים בקצה טווח הגיל - ילידי נובמבר־דצמבר; ילדים שמצד אחד מאוד מתקשים, אך אינם חלק מהחינוך המיוחד; וילדים שהוריהם דואגים מסיבות שונות ומבקשים להשאירם לעוד שנה.
דליה גיא־דורון, מרצה לגיל הרך במכללת אפרתה בירושלים, מסבירה שבתקופת הקורונה, חוסר הרצף החינוכי בגן בעקבות הסגרים והבידודים, הביא הורים לילדים צעירים בשנתון להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן חובה, מה שכבר לא קורה כעת.
לדבריה, התפיסה שמתווה משרד החינוך, של רצף חינוכי בין הגן לבין בית הספר, הביאה לשינויים לטובה בהליכי קליטת ילדי הגן בבתי הספר. כתוצאה מכך פחות הורים בוחרים להשאיר את ילדם עוד שנה בגן.
על פי גיא דורון, השארת הילד שנה נוספת בגן חובה קיימת בקרב אוכלוסיות נרחבות ללא קשר לסטטוס חברתי או כלכלי, ואין לה ערך שלילי או סטיגמה כלשהי.
אדם ואיתמר, תאומים בני שש וחצי, יעלו השנה לכיתה א', אחרי שנשארו שנה נוספת בגן החובה.
"הם ילידי אמצע דצמבר, בשילוב היותם שני בנים, שידוע שהזמן שלהם 'להתבשל' איטי משל בנות", הסבירו אבותיהם, עומר וארי. "התלבטנו מאוד בנושא וההחלטה שלנו השתנתה עשרות פעמים. לעיתים היה נדמה לנו שהדבר הנכון הוא להשאירם שנה, ולעיתים להפך. ההחלטה הראשונה שהחלטנו לקחת היא להכין את התשתית לכך: כבר כשהיו בגן טרום־חובה החלטנו שאת שנת החובה יעבירו בגן דו־גילי, שכולל הן ילדי שנת חובה והן ילדי שנת טרום־חובה, כדי שהם לא יהיו היחידים מהגן שלא יעלו לכיתה א', אם נחליט כך. הקולות סביבנו היו שונים. היו אלו שהיו בעד שנעלה אותם - 'הם בסדר גמור, אין טעם להשאירם', אמרו לנו.
לצד זה היו אחרים שאמרו לנו שילדים קטנים שעולים לא מוכנים יכולים לסחוב עימם פער לימודי ורגשי שנים קדימה. היינו מבולבלים וגם שיחה משותפת עם פסיכולוגית ועם הגננת לא הביאה להחלטה חד־משמעית. החלטנו להכריע את הכף לפי 'מחיר הטעות'. פסיכולוגית ילדים אמרה לנו שמחיר הטעות במקרה שבו מעלים ילד לא בשל לכיתה א', גבוה לאין שיעור ממחיר הטעות של ילד שנשאר בגן שנה נוספת. לכן החלטנו לבסוף להשאירם בגן. במבט לאחור אנחנו מרגישים שזאת הייתה ההחלטה הנכונה. איתמר ואדם יעלו השנה לכיתה א' ואנחנו מרגישים שהשנה הנוספת בגן תרמה רבות לביטחון שלהם ובעיקר להתפתחות הרגשית שלהם. שנה היא פרק זמן משמעותי ביותר לילדים בגיל זה, והרווח יכול להיות מהותי מאוד".
