בעוד הוויכוחים סביב חקיקת הרפורמה המשפטית נמשכים – יוצאת לדרך מהפכה משפטית בגרסה קצת אחרת: הקמת קריית המשפט בירושלים, בעלות של מיליארד שקל.
הפרויקט, שאושר במאי 2022 על ידי שר המשפטים דאז גדעון סער, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מתוכנן כבר שנים ומיושם כעת על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שיוביל אותו כממונה על נכסי המדינה.
אבן הפינה תונח כבר בימים הקרובים, בסמוך לראש השנה.
בניין מתחמי המשפט יוקם במזרח רובע העסקים החדש בכניסה לבירה, ליד קריית הממשלה, ואמור להיחנך בתוך כחמש שנים. הוא יכלול את כל בתי המשפט הפזורים בכעשרה מבנים ברחבי העיר, ביניהם השלום, המחוזי, בתי הדין לעבודה, תעבורה ומשפחה, ובנוסף את כל אגפי פרקליטות המדינה.
כיום: מבנים ישנים
כיום שוכנים בתי המשפט, מלבד העליון, במבנים שנבנו בחלקם לפני מאה שנים. בית משפט השלום ממוקם במבנה ישן ומתפורר במגרש הרוסים במרכז העיר, בית המשפט המחוזי מצוי באזור בעייתי במזרח, בשייח ג'ראח, שם גם פועל כיום משרד המשפטים, שעבורו כבר נבנה בניין שנמצא בשלבי אכלוס בקריית הממשלה בגבעת רם.
פרקליטות המדינה תעבור גם היא למתחם המשפט החדש. לפני שנים הוצב גם בית הדין לעבודה במבנה ישן בעיר.
החשב הכללי רוטנברג אמר בסוף השבוע כי "ייבנה כאן בתוך חמש שנים קומפלקס מרשים וייחודי, על שטח של 45 אלף מ"ר".
נוף לנחלאות
הבנייה של המתחם תהיה חדשנית ומתקדמת. מהחלונות, שיפנו לשכונת נחלאות, ישתקף נופה המרהיב של ירושלים, בסמוך למשכן הכנסת. לפי התכנון, ליד מתחמי המשפט שישתרעו על פני ארבע קומות, ייבנה מתחם הפרקליטות, שיכיל מבנה משרדים עצמאי ומרשים רב קומות. בסמוך, ליד בניין משרד רה"מ, נבנה כאמור בניין משרד המשפטים החדש.
חיבור של בניינים
מתחם בתי המשפט יהיה במבנה גדול ממדים אחד, שיחבר כמה בניינים יחד. בתכנון שלו זכה במרכז האדריכלים משרד זרחי, ולהקמת המתחם יוציא החשב הכללי מכרז כבר עד סוף השנה. הזוכה צפוי להיות מוכרז תוך שלושה־ארבעה חודשים, בראשית 2024.
"זה מגה פרויקט יוקרתי. הרבה חברות בתחום הבינוי והתשתית ירצו להשתתף במכרז המיוחד הזה. החפירה תיארך שנה וחצי, ואנחנו מעריכים שעד 2029 יהיה המתחם – שייבנה באבן ירושלמית, כיאה לבירה – מוכן לקיום המשפטים הראשונים", הוסיף החשב הכללי. יצוין שעלות התחזוקה תהיה גבוהה, ויהיה זכיין שילווה את הפרויקט השאפתני במשך 24 שנים.
"ניהול חכם"
רוטנברג ציין עוד: "המטרה היא לייעל את השימוש הממשלתי במשאבים, חלוקתם בין היחידות הממשלתיות, ניהול בניינים חכם בצורה ממוחשבת ועם מערכות הפעלה חדישות, שימוש באנרגיה מתחדשת על הגגות, הרבה פחות חניות ונגישות רחבה במיוחד לכל התחבורה הציבורית, כולל הרכבת הקלה בירושלים, פרויקט נוסף המתבצע כעת בניהול אגף החשב הכללי".
