"ועדת הבדיקה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה", כך הודיע אתמול משרד המשפטים, בסיום ישיבת הממשלה שבה אושרה הצעתו של שר המשפטים יריב לוין, להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים".
מדובר למעשה בוועדה שנועדה לבדוק, פעם נוספת, את הפרשה שזכתה בתקשורת לכינוי "פרשת פגסוס". פגסוס הוא שמה של תוכנה לריגול, שפותחה על ידי חברת NSO הישראלית ונרכשה על ידי משטרת ישראל בשנת 2013 לצורכי פעולות חקירה חשאיות.
בינואר 2022 התפרסמה ב"כלכליסט" על ידי העיתונאי תומר גנון פרשת השימוש ברוגלות, שעסקה בשימושה של משטרת ישראל בתוכנת "פגסוס" למעקב אחרי טלפונים סלולריים. בתחקיר שערך טען גנון שהשימוש בתוכנה נעשה ללא אישור משפטי, בעניינם של אזרחים שנחשדו בעבירות קלות או לא נחשדו כלל, בין היתר נבחרי ציבור, עיתונאים, פעילים חברתיים ועוד. על פי התחקיר, השימוש בתוכנה היה ממודר במשטרת ישראל, ואת האישור להפעלתה כנגד אזרח נתנו קציני משטרה ללא כל אישור משופט או רשות חיצונית.
משטרת ישראל הכחישה וטענה כי "פעילות המשטרה בתחום זה נמצאת תחת פיקוח ובקרה באופן רציף, על ידי היועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים חוץ־ארגוניים נוספים", אך בהמשך הודו במשטרה שבחלק מהמקרים לא התקבלו כל האישורים הנדרשים.
צוות בדיקה שמינה היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמית מררי, קבע שמרבית ממצאי התחקיר אינם נכונים. למרות זאת, שר המשפטים יריב לוין הבהיר שלא יוותר על הקמת ועדת חקירה בפרשה.
לקראת ישיבת הממשלה אתמול, שלחה בשבוע שעבר היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה מכתב לשר המשפטים יריב לוין, שבו הבהירה שאין לממשלה סמכות לאפשר בחינה של תיקים פליליים תלויים ועומדים - ובראשם תיקיו של ראש הממשלה נתניהו. "הדבר מעלה חשש לשיבוש מהלכי משפט בתיקים אלה, ופוגע בעצמאות עבודתם של גופי אכיפת החוק", כתבה.
בחוות דעתה הרשמית שהוגשה אתמול לממשלה, התייחסה היועמ"שית גם לנושא נוסף: "קיים חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה".
בעקבות הדברים עידכן השר לוין את השרים בכך שנפגש עם ראשי השב"כ והמוסד, והכניס לבקשתם נוהל שלפיו הוועדה תדון בדלתיים סגורות במקרה הצורך.
כאשר המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, שייצג אותה בישיבה אתמול הביע התנגדות לדיון בתיקים פתוחים במסגרת הוועדה, הוא זכה למתקפה קולנית מצד רבים מהשרים. "אנחנו לא דנים על זכויות נאשמים, אלא על בדיקת פעולות גורמי אכיפת החוק", השיב לו שר המשפטים, לוין.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', רמז שהיועמ"שית מחפשת להגן על אנשי מערכת המשפט: "יריב, יש כאן כאלו שיעמדו להפוך לנאשמים, ועליהם הם רוצים להגן", אמר לשר המשפטים.
"בדוח מררי לא הייתה שום הגבלה על בדיקת תיקים פתוחים, כי שם ידעתם שיגנו עליכם", תקף השר לוין את עו"ד לימון, שהכחיש: "ועדת מררי לא בדקה תיקים פתוחים".
לוין המשיך במתקפה: "חמור מאוד בעיניי שאתם מתערבים. זה ניגוד עניינים. חמורה מכך היא העובדה שהתהליך כולו לווה על ידי היועמ"שית של משרד המשפטים, שרק אחרי שבהרב־מיארה התערבה - היא נאלצה לשנות את חוות הדעת שלה והתנגדה, כי היא כפופה לה".
לאור ההתנגדויות רוככה מעט הצעתו של לוין, שקיבל את הצעת שר החקלאות, אבי דיכטר, ותיקן את ההחלטה, כך שוועדת הבדיקה תוכל להיוועץ עם היועמ"שית בנוגע לתיקים פתוחים.
ליועמ"שית או לפרקליט המדינה ניתנה האפשרות להגיש "פניות שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עשויה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה" - אך על פי התוכנית הוועדה תהיה זאת שתדון בפניות, ותקבל "החלטה מנומקת".
חוגים משפטיים אמרו אתמול שמדובר ב"מס שפתיים", וטענו שהנוסח ה"מרוכך" לא יעצור את בדיקת התיקים או שיבושם, ושהוועדה שתקום תהיה למעשה "ועדה לחקר גופי החקירה בישראל".
במשטרה לא התייחסו בשבוע שעבר לקשר בין תיקי נתניהו לבין הוועדה, אך בכיר בארגון אמר: "משטרה תחת ועדה זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים בימים הקשים של לחימה בפשיעה, במיוחד במגזר הערבי. ועדה כזו תתקע את השבת הכלים הטכנולוגיים לשימוש לעוד חודשים ארוכים. הוועדה תגרום למצב קשה בחטיבת הסייבר־סיגינט, מבחינת זה שאנשים יצטרכו לקחת עורכי דין. אווירה לא טובה, תהיה. עוד ועדה למשטרה זה הדבר האחרון שהמשטרה צריכה".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנכח בפתיחת ישיבת הממשלה, יצא ממנה כשהחל הדיון בהצעת הקמת הוועדה כדי להימנע מניגוד עניינים. בסיום הדיון אישרה הממשלה פה אחד את הקמת הוועדה, שבראשה יעמוד סגן נשיא (בדימוס) בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, שכבר התבטא בעבר נגד התנהלות הפרקליטות בתיקי ראש הממשלה.
חבר הכנסת (ליכוד) משה סעדה התייחס אתמול ב־ynet Live להקמת הוועדה: "האם מצפים מאיתנו שרק בגלל תיקי נתניהו לא נעשה צדק עם שאר האזרחים?" שאל. "היו 1,086 מקרים של פגיעה בפרטיות. כל מספר זה חשד לעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. הוועדה (ועדת מררי) טייחה ושיבשה את החקירה הפלילית שהייתה צריכה להיפתח אז. אחרי שהגענו לוועדת החוקה התבררו לנו המספרים האלה. הגיע הזמן שנזכור שכולנו שווים בפני החוק, ושלאף אחד אין חסינות".
