העיתונים הכלכליים אוהבים לקרוא לנטפליקס "ענקית התוכן" למרות שהתוכן שלה הולך ומידרדר משנה לשנה. לפעמים הדפדוף האינסופי גורם לך לבחור במשהו שכבר ראית עשרות פעמים, כמו "סיינפלד" או "חברים", כל אחד והסדרה המועדפת עליו. אבל לפעמים נטפליקס בכל זאת מזכירה מדוע היא קיבלה את הכינוי המחייב, לדוגמה בסרט הנפלא "את מה זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי", שאפשר לומר שהוא סרט משפחתי, של אדם סנדלר ובנותיו.
סאני סנדלר בת ה־14 מקבלת את התפקיד הראשי של נערה בשם הכה יהודי סטייסי פרידמן, שמתכוננת לבת המצווה שלה. מבחינתה מדובר באירוע מכונן שיהפוך אותה מילדה לאישה, ועל הדרך למלכת הכיתה. היא מכינה פרזנטציה שלמה להוריה (אדם סנדלר בתפקיד האב) ולאחותה (סיידי סנדלר) שכוללת כניסה מרהיבה והופעה של אוליבייה רודריגו. הכל מסתבך כאשר היא וחברתה הטובה ביותר מתאהבות באותו נער. מכאן הסרט הופך לקומדיית התבגרות מהנה מאוד, בוודאי בסטנדרטים של נטפליקס. ההבדל בינו לבין "לב של אבן" של גל גדות הוא כמו ההבדל בין באיירן מינכן לליגה א' בישראל.
סאני סנדלר מצדיקה את הנפוטיזם ומככבת בסרט המתוק הזה, שעומד בכל כללי הקומדיה הרומנטית ועושה את הכל פשוט יותר. הרי מה האדם הממוצע רוצה מנטפליקס? להגיע הביתה ולהתרסק על הספה מול סרט שיעשה לו נעים בגב. "את מה זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" עומד במשימה בצורה כמעט מושלמת. קשה מאוד למצוא בסרט הזה חולשות. למעשה, הרבה זמן לא הייתה קומדיה כה טובה. גם לא בקולנוע. הרי היום אי־אפשר לעשות "סתם" סרט, צריך שהוא יהיה גם "אירוע קולנועי" (ע"ע "ברבי").
מי שאולי לא יאהבו את הסרט הם מרבית חברי ממשלת ישראל, כי היהדות בו היא רפורמית. סטייסי פרידמן עולה לתורה, ומי שמכינה אותה לעלייה היא רבנית שהיא גם רווקה. לקראת הסוף מתפתח רומן בינה לבין החזן. אפשר ממש לדמיין איך הוורידים של השרים מאיימים להתפוצץ רק מלקרוא את התקציר.
לא נורא, הם יוכלו להתנחם בסרטים ובסדרות שמופקים בערוץ 14. אה, נכון, בעצם אין כאלה. הקמפיין החדש של הערוץ קובע ש"אין לנו טלוויזיה אחרת" ולמרבה הצער היא כוללת אך ורק שידורי חדשות.
בקטנה
ההתייחסויות להישג של מארו טפרי באליפות העולם (מקום שני במרתון, זה בערך כמו שישראלי יבנה חללית ויגיע לירח בכוחות עצמו) בערוצים 12 ו־13 הייתה מינורית. כבר אין ציפיות מהערוצים הללו כשמדובר בספורט, ובכל זאת הם שוברים שוב ושוב שיאים שליליים. זה מצטרף לאייטמים שהיו בסוף השבוע על מעברו של השוער דניאל פרץ לבאיירן מינכן, שכמובן עסקו קודם כל בחברתו המפורסמת נועה קירל. בערוץ 12 אפילו שלפו את מישל גרציג, אשתו הישראלית של טיבו קורטואה, שוער ריאל מדריד, כדי שתספק לקירל טיפים (מה היא אמורה לעשות? לעלות בהרכב של באיירן? לאמן בעצמה את פרץ?). במקום לחגוג את ההישגים המדהימים, האייטמים האלה עושים חשק לבכות.
