אמנון לוי פתח אמש את תוכניתו ב"רשת" במתקפה חזיתית ודי חריגה נגד מי שהייתה עד לא מזמן קולגה שלו בערוץ, אילה חסון, בעקבות פרסום שלה שלשום בתוכניתה ב"כאן". הקצף של לוי היה מוצדק לחלוטין: חסון, במסגרת הקרקס שהיא מנהלת על חשבון משלם המיסים, התגוללה על שהותו הארוכה של ניצב עמי אשד במלון, למרות שהוצהר במפורש כי הכסף יוצא מכיסו ולא הובא בדל ראיה לכך שנפל רבב בהתנהלותו. מצד שני, טרם פורסמו כל הפרטים על העדפותיו של אשד בבופה, ואסור לפסול תרחיש של ארוחת שחיתות.
מן הסתם, גם העובדה שה"סיפור" שווה מקסימום אייטם במדור רכילות (ולא מהמוצלחים שבהם), לא הפריעה לחסון ויתר סריסיה לפזר רמזים והרהורים. אלדד יניב, הדגם הכי חסר בושה של הצעצוע המיתולוגי "מר גמיש", אפילו הגדיל והכתיר את האייטם כאקט אלטרואיסטי: "את הצלת אותו, אם הוא חשב לקבל הנחה כשוטר במדים". אין ספק: רק טובתו של אשד עמדה לנגד עיניה. זה נכון כמו שערוץ שמשדר אייטם כזה רשאי להתהדר בסלוגן "רק העובדות מדברות".
עם זאת, אי־נוחות קלה התעוררה למשמע האופן הנוקב שבו לוי עלב בחסון באמצעות אזכור "תחקיר האסלות", או כשהפאנליסט בני רבינוביץ' אמר: "הבעיה היא תאגיד השידור הציבורי, שמאפשר שידור כזה, שאפילו בשידור מסחרי לא היו מעלים אותו... שום עורך נורמלי לא היה מעלה אותו". הקביעות נכונות לכשעצמן, אבל די משעשע לנופף בהן דווקא בערוץ 13, היכן שחסון נהגה במשך שנים ותחת הנהלות שונות לפרסם אייטמים דומים עד זהים. ייתכן מאוד שהייתה ממשיכה לעשות כן, אלמלא גולן יוכפז, בעברו מנכ"ל חדשות ערוץ 13 ומי שנחשב בעיני רבים ורבות ליותר מאשר "עורך נורמלי", היה מגייס אותה ל"כאן".
במקרה כזה, שבו חסון הייתה נשארת בערוץ 13, כנראה שלוי לא היה כל כך רותח בשידור והכותרת "אילה חסון מציגה" לא הייתה מככבת על המסך במשך דקות, שבהן הוא ואחרים כתשו את עבודתה. ייתכן שאפילו היה מוסיף להעביר אליה את השידור בחיוך ולשאול במבט סקרני מה על סדר יומה, כפי שמקובל לעשות בטקס הסמול־טוק של החלפת המשמרת. אגב, חסון נהגה לאייש את משבצת המגישה המחליפה בתוכניתו, כשזו הייתה משודרת בשש בערב, וזה לא שהישיבה על כסאו הייתה בבחינת ניתוח לשינוי אופי.
ובכלל, "אילה חסון מציגה" במקום לא יציב כמו "רשת" זה גם הימור: מחר (בעוד חודשיים), המנכ"ל החדש, זה שעשה מינון מגל כוכב רדיו, יחליט שצריך "לגוון" גם את החדשות בערוץ 13 עם דמות בסגנון. ואז מה? כלום: לוי יחייך וישאל "ומה אצלך בתוכנית?".
בקטנה
העונה הראשונה של "לייקרס: קבוצה מנצחת" הולידה הרבה ביקורת על המרחק הלא קצר בין התיאור ההיסטורי בסדרה לעומת מה שקרה שם באמת. גם בעונה השנייה (שזמינה ־ב־yes ,HOT וסלקום tv )אפשר להכניס בפער בין המציאות והגרסה הטלוויזיונית שלה לפחות חמישה קארים עבדול־ג'בארים, ויישאר גם עודף ללארי בירד. ובכל זאת, מה לעשות, הסיפור מעניין, העיצוב מרהיב, הקצב כיפי והליהוק (ג'ון סי.ריילי, אדריאן ברודי, ג'ייסון סיגל, גבי הופמן ומייקל צ'יקליס) הוא לחלוטין משחק אולסטאר. במילה אחת: שואוטיים.
