עוד שלושה ימים מגיע אחד בספטמבר, התאריך הרשמי לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, רק שכל אחד מאיתנו - תלמידי התיכון - מוצא את עצמו שואל את המחנכת אם שנת הלימודים באמת תיפתח כרגיל.
כבר חודשים שמתנהל משא ומתן בין ארגון המורים ומשרד האוצר בנוגע להסכם שכר המורים בתיכונים ונזרקים הרבה מספרים לאוויר, אבל אין אף סיכום אמיתי. המורים שלנו חייבים לקבל שכר ראוי הרבה יותר מהיום, בכך אין שום ספק, אבל עכשיו - שנייה לפני האחד הספטמבר - הגיע הזמן לשים אותנו בראש סדר העדיפויות.
הכישלון במשא ומתן הביא לכך שבשנה האחרונה לא קיבלנו ציונים, השביתו לנו את הלימודים (גם בתקופת הבגרויות), לא יצאנו לטיולים שנתיים, לא חגגנו את סוף השנה בטקסי סיום ולא קיבלנו את תעודת סוף השנה.
אחרי הסיוט שעברנו השנה – לא אמור להפליא את ארגון המורים ואת משרד האוצר שמשחקי הכוחות ביניהם לא מעניינים אותנו במיוחד ושהדבר היחיד שאנחנו שואפים אליו זו שנה יציבה ונורמלית.
אני כתלמידה לא חוויתי שנה נורמלית מכיתה ח', מהשגרה עברנו לסגרים, מסגרים לקפסולות, מקפסולות למסכות ועכשיו עיצומים. שנה יציבה במערכת החינוך הפכה למותרות.
מבחינתנו אין אשם אחד – כולם אשמים, שר האוצר, שר החינוך ויו"ר ארגון המורים - כל אחד מהם אחראי במידה כזו או אחרת לכך שהשנה הקרובה ככל הנראה תהיה זהה או אפילו גרועה יותר מזו שהייתה השנה שעברה.
אני חושבת שהגיע הזמן שמישהו ישים לזה סוף. אנחנו רוצים לראות את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתערב. אנחנו מצפים ממנו שידאג לעצור את הטלטלות הנוצרות במערכת החינוך בעקבות המשא והמתן שלא מסתיים. על ראש הממשלה לכפות על הצדדים להבין את האחריות שיש להם כלפינו – התלמידים.
ובינתיים, כל עוד לא ייחתם הסכם שכר למורי התיכונים – אנחנו נתראה ביום רביעי 30 באוגוסט בשעה 16:00 בקריית הממשלה בתל־אביב להפגנת תלמידים והורים. לא ניתן להם להפוך אותנו לדור אבוד.
