הישיבה הזו התקיימה לפני 30 שנה בדיוק – ב־30 באוגוסט 1993. השתתפו בה 18 חברי הממשלה והרמטכ"ל דאז, ובסיומה – ברוב של 16 תומכים מול שני נמנעים – אישרה ממשלת ישראל את החתימה על הסכמי אוסלו. אתמול התיר ארכיון המדינה לפרסום את פרוטוקול אותה ישיבה, שחסה עד כה תחת הסיווג "סודי ביותר".
הישיבה התקיימה בשעה 19:00 במזכירות הממשלה, וניהל אותה ראש הממשלה יצחק רבין. השתתפו בה השרים שולמית אלוני, בנימין בן אליעזר, עוזי ברעם, מיכה חריש, דוד ליבאי, אורה נמיר, שמעון פרס, יאיר צבן, יעקב צור, ישראל קיסר, אמנון רובינשטיין, חיים רמון, בייגה שוחט, משה שחל, יוסי שריד, אריה דרעי ושמעון שטרית, וכן הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק.
"זה הסכם לא פשוט", אמר רבין בפתח הדברים. "יש גם ניסוחים לא סימפטיים, אבל מוכרחים לראות את כל המרכיבים השונים בראייה הרבה יותר כוללת".
"קשה לי מאוד לדבר. הייתי צריך כוחות מיוחדים כדי לבוא היום לישיבה", אמר שר הפנים דאז, דרעי. "באתי לכאן מפני שכולם יודעים... מה חשיבותו של השלום בעיני הרב עובדיה יוסף... אבל אני חושב שבקרב הציבור שאותו אנו מייצגים, שהוא די ימני, שהיה רגיל להיות ימני, שארץ ישראל, שכם, חברון ומקומות נוספים כאלה חשובים לו רגשית... לציבור זה קשה מאוד לקבל זאת".
דרעי המשיך ותהה: "האם אנו לא מכניסים למעלה מ־100 אלף יהודים או יותר למצב של פיקוח נפש? הרמטכ"ל וגם שרים אחרים לא התכחשו לעובדה שאנו לא יודעים היום לתת תשובה לביטחונם של היהודים האלה. אנשים שגרים היום ביש"ע רוצים תשובות. חוץ מהבעיה הרגשית שמוותרים על שטח, קיימת שם בעיה קיומית. לכן, ואני לא יכול להתגאות בכך, זו נקודת המבט היחידה שלי. אני לא במעלה כמו זו של הרב עובדיה יוסף, אשר מתייחס רק לצד התורני של העניין".
דרעי פנה לחבריו לממשלה ממרצ, השרים אלוני ושריד, ואמר: "ברור שבשבילכם זה הישג. סוף־סוף הצדקתם את הישארותכם בממשלה. אבל אתם יודעים ששלום לא עושים רק בין שני צדדים, צריך שגם העם יהיה איתך".
חיים רמון, שכיהן כשר הבריאות באותה ממשלה, התייחס להתנגדות הפוליטית והאזרחית להסכם, ואמר בעניין הפגנות הימין: "אני בהחלט חושב שצריך להקפיד על כך, שלא זו בלבד שזכותם להפגין וזכותם לנקוט כל האמצעים הלגיטימיים, אלא שהממשלה תבטיח את זכותם זו".
"לא צריך להגזים", השיב לו רבין.
רמון: "אני מציע להגזים, מכיוון שזה קרב על דמוקרטיה, ובדמוקרטיה צריך לאפשר לאזרח להפגין באמצעים לגיטימיים".
רבין: "אבל לא הטרדות בלתי פוסקות. הבעיה היא מה זה אמצעים לגיטימיים".
שמעון פרס, שהיה שר החוץ באותה עת הזהיר: "אני חייב לומר שיש אפשרות שכל העסק של אש"ף יתפרק ותהיה כאן מין איראן חמאסית. גם אנחנו צריכים להיזהר. אין שום ודאות שהם יחזיקו מעמד".
לאחר מכן הבהיר פרס: "לא ויתרנו על אף שטח, לא הורדנו אף התנחלות, שמרנו על אחדות ירושלים, הקפדנו על ביטחון ישראל. לפי דעתי, זו הזדמנות חשובה וטובה וצריך לאשר אותה".
הרמטכ"ל דאז, ברק, אמר: "אני מבחין בבעיות קשות ביותר ביישום רכיב הביטחון בתוך ההסכם הזה, הן בשלב של עזה ויריחו, שהוא השלב שכרגע מוצג פה במסגרת ההסכם שצריך ליישם תוך 7-6 חודשים, והן בשלב היותר רחוק. מדובר פה על הקמת משטרה פלסטינית חזקה, ויש כבר שוטרים פלסטינים שעברו אימון בירדן ועכשיו יוצאת קבוצה נוספת. הם עשויים להביא אנשים נוספים ולעשות להם הכשרה קצרה, כולל אנשים עם רקע של השתייכות לארגונים צבאיים או פארא־צבאיים פלסטיניים, אנשי "צבא השחרור הפלסטיני" או דברים דומים".
"הפלסטינים קיבלו את העיקרון שהם צריכים להודיע על גמר הטרור בעת החתימה", אמר פרס, וכשדרעי שאל: "ואם הם לא מצהירים?", השיב פרס: "אז לא נחתום".
רבין הוסיף: "אם ייווצר מצב שהמשטרה הפלסטינית לא תפעל נגד הגורמים המחבלים, אני אראה בזה הפרת הסכם".
השרה שולמית אלוני הבהירה שהיא תומכת בהסכם ומברכת עליו, אך הזהירה: "תוך כדי עבודה יעלו בעיות לאין ערוך, הדרך היא ארוכה, ויהיו עליות ומורדות. אנו אומרים שההסכם הזה הוא טוב. הוא יפתח בפנינו קשיים, אנו נוכל להתמודד אתם, אבל הוא נותן תקווה לשני העמים באזור הזה, לחיות זה בצד זה ולהתחיל להביא את בשורת השלום לכלל הציבור. מבחינת הביטחון, אני חושבת שיש פה מספיק ערבויות והאלטרנטיבה אינה מבטיחה יותר ביטחון, מאשר ההצעה שהובאה לכאן".
בדברי הסיום טרם ההצבעה חזר ראש הממשלה רבין והבהיר: "ברור שבעיות הביטחון בנסיבות האלה הן בעיות קשות ונצטרך לתת להן תשובה. יש כאן צורך לחלק שותפות עם הפלסטינים, כשאינך יודע בוודאות איך הם ינהגו בהסדר. הבעיות תהיינה קשות ואני מוכרח לומר, בכל אוטונומיה הן תהיינה יותר קשות מהיום. כי היום אתה בשליטה טוטאלית ואילו באוטונומיה, אתה בשותפות והמבחן יהיה על שותפות. אני לא מציע לטשטש את זה. אם יש מציאות של שותפות עם עוד גורם אחד, הסיפור שונה. לכן, יש בעיות קשות. על אף כל זאת, אני מאמין שצריך ללכת בדרך הזאת". בסיום הדברים נערכה ההצבעה. 16 מחברי הממשלה תמכו באישור ההסכם, שניים – אריה דרעי ושמעון שטרית – נמנעו. ההחלטה התקבלה.
אתמול, אחרי פרסום הפרוטוקול, אמר חיים רמון, שהשתתף באותה ישיבה ותמך בהסכם: "לא הסכם אוסלו הביא לאינתיפאדה השנייה - אלא חיסולו על־ידי אהוד ברק ונתניהו. זה מה שהביא לאינתיפאדה. אהוד ברק סלד מאוסלו מהרגע הראשון, ולא רצה ליישם את ההסכם. האינתיפאדה השנייה פרצה כי הסתלקנו מדרך אוסלו. אם היינו ממשיכים בתהליך וברק לא היה סוטה ממנו ומדרך רבין, לא הייתה אינתיפאדה שנייה".
