עיסא, מוחמד, מוסא וחמזה בני השש, והוריהם קטרינה ועטא אבו־צעלוק, לא מרגישים היום את שמחת ה־1 בספטמבר כמו 181,000 ילדי כיתות א'.
האחים תושבי לוד, שהם הרביעייה היחידה השנה בקרב שנתון כיתות א', היו אמורים להתחיל ללמוד בבית הספר אל ראשידיה בעיר, אלא שהם תקועים באוקראינה עם הוריהם ועם אזרחים אוקראינים רבים באזור שנמצא בשליטת הרוסים ושאליו אולצו לעבור אחרי הפצצת העיר חרסון. בשנתיים האחרונות האחים לא היו במסגרת חינוכית וחוו יחד עם משפחתם את זוועות המלחמה.
ההורים קטרינה ועטא אמרו כי כעת הוסר האיסור שמנע מהם לצאת, אך הם עדיין משלימים הליכים בירוקרטיים ומקווים שיגיעו חזרה לישראל בעוד שבועיים, ושילדיהם יוכלו להתחיל ללמוד לבית הספר. "עדיין לא סיפרנו לילדים כדי שלא יתאכזבו אם נתעכב זמן נוסף", סיפר האב. "הילדים לא היו בגנים ולא יודעים מה זה לימודים ובית ספר. הם עברו כאן תקופה קשה מאוד. הם מדברים רק ערבית ואוקראינית ויצטרכו להשלים את החסר. כולנו מאוד מתרגשים ומחכים כבר לצאת להגיע לארץ ולקחת את הילדים לבית הספר".
עטא, ערבי מלוד, וקטרינה, ילידת אוקראינה, טסו לפני שנתיים עם ילדיהם לבקר את הסבא והסבתא ונשארו מספר חודשים. אבל בעקבות התקפת הרוסים וכיבוש חרסון גורשו אזרחים מהשטח האוקראיני לשטח הרוסי ונאסר עליהם לצאת. "עברנו תלאות וסבל", סיפר עטא, "אבל עכשיו יש לנו אישור לצאת ואני מחכה שזה יהיה מאחורינו".
