אם אתם נלחצים מהצורך לארגן מדי בוקר ילד או שניים לקראת יום הלימודים, משפחת וייס מרחובות תעניק לכם קצת פרופורציות: יש להם לא פחות משישה ילדים שילמדו השנה בבתי ספר שונים – וגם האמא היא מורה.
הילדים למשפחת וייס יכולים לספק עדויות על מצב מערכת החינוך כמעט בכל שלביה: הבן הבכור, אסיף ((17 וחצי), עולה לכיתה י"ב בתיכון אמי"ת עמיחי. עמר (16) עולה לכיתה י"א בתיכון אמי"ת הלל. דרור (12), שחגגה השבוע בת מצווה, עולה לכיתה ז' באמי"ת הלל. קדם (9) עולה לכיתה ד' בבית הספר "בראשית". ובאותו בית ספר יתחילו ללמוד בכיתה א' התאומים נבו וזיו, בני שש וחצי.
אחרי שתסיים לפזר אותם בין המסגרות ותשהה זמן מה ליד התאומים עד שיתאקלמו מעט בכיתה, האמא, דקלה הריסון־וייס, תפתח את השנה העשירית שבה היא עובדת כמורה לאמנות בבית הספר "ניצני המדע" ברחובות.
הכי מתרגשים, מן הסתם, התאומים נבו וזיו. "אני מאוד מחכה לעלייה לכיתה א'", אומר נבו. זיו מוסיף: "סיימתי כבר את כל חוברות הקיץ שלי ובכל יום אני שואל את אמא ואבא כמה ימים נותרו עד היום הראשון של כיתה א'".
הילדים הגדולים במשפחה, אסיף ועמר, מספרים שהם לא ממש מתרגשים מאיומי השביתה. "אנחנו רגילים לזה", אומר אסיף, "בכל שנה יש כמה ימי שביתה ואז הכל מסתדר ואנחנו חוזרים ללימודים". עמר מוסיפה: "כששמענו שתהיה שביתה, בהתחלה שמחנו כי רצינו להאריך את חופשת הקיץ, אבל עכשיו החברות שלי ואני רוצות להתחיל את שנת הלימודים כדי שנוכל ללמוד ולהיות מוכנות למבחני הבגרות שמצפים לנו".
