לו יכלו לעשות זאת, סביר להניח שהשלטונות הבכירים בבחריין היו מבטלים שוב את ביקורו של שר החוץ אלי כהן, שיגיע הערב לעיר הבירה אל־מנאמה.
מדובר בביקור שנדחה מ־7 באוגוסט. אז הוא בוטל כמעט ברגע האחרון בגלל מה שהוגדר כ"עניינים טכניים" – כשהסיבה האמיתית הייתה עלייתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית.
עכשיו יש נושאים אחרים, אחד שקשור בנו והשני בהם. לאחר הפיאסקו בנוגע להדלפת הפגישה בין כהן לבין שרת החוץ של לוב, שפוטרה ממשרתה ונאלצה להימלט מארצה בגלל חשיפת האירוע, כהן הוא לא ממש חביב העולם הערבי.
אולם לבחריינים יש צרות גדולות יותר: שביתת הרעב הגדולה של האסירים בכלא ג'ווא, השוכן בעיר הבירה.
השלטונות מנסים למזער את האירוע וטוענים כי מדובר ב־140 אסירים בלבד. אולם ארגוני זכויות אדם מתעקשים כי מדובר בלפחות 800 שובתי רעב – מרד האסירים הגדול ביותר בתולדות בחריין.
מה הם דורשים? ביקורי משפחות – ובלי מחיצות זכוכית; שיחות טלפון מהכלא; הגדלת זמן היציאה מהתאים לחצר (כיום מאפשרים להם לצאת לשעה אחת בלבד ביום); הפסקת העינויים; ומתן טיפולים רפואיים לאסירים. לטענתם, בעבר הם הורשו לשחק כדורגל בחצר הכלא, לבקר בספריית הכלא, הם התפללו ביחד במסגד הכלא ועסקו בתחביבים שונים. אולם לפני כשנתיים כל הזכויות נלקחו מהם.
ויש פה גם עניין אתני: מרבית האסירים בני העדה השיעית. בבחריין שולט מלך סוני, חמד בן עיסא. זה יוצר כמובן מתח. הוא הולך וגובר כי ברחובות אל־מנאמה גדל מספרן של הפגנות ההזדהות עם האסירים, אותן מארגנים בעיקר קרובי משפחותיהם. השלטונות גם מודאגים מהעובדה שבחודש האחרון מספר שובתי הרעב כמעט הוכפל, ומכך שהפגנות הזדהות מתקיימות גם מחוץ למדינה, למשל בדנמרק.
פעיל זכויות האדם הבחרייני אחמד אלוודאעי סיפר כי השלטונות מינו את שר הפנים, שייח' רשיד בן עבדאללה אל־חליפה, לנהל משא ומתן עם נציגי האסירים, אבל הם דורשים שהמגעים יתנהלו מול יורש העצר, בנו של המלך.
עד הרגע האחרון ימשיכו לקוות בירושלים שלא תגיע הודעת ביטול של הביקור משלטונות בחריין. אם הוא אכן תקיים, לכהן מצפה מחר תוכנית עמוסה: גולת הכותרת היא פגישה עם המלך, בארמונו. כן צפוי ביקור בבסיס חיל הים, שבה ישתתף גם קצין מחיל הים הישראלי, ופגישות עם ארבעה שרים בחריינים. לשר מתלוות משלחת אנשי עסקים ישראלים וקבוצת עיתונאים. מדובר בביקור של יום אחד, ומיד אחריו יחזור כהן לישראל.
חשוב להדגיש כי לסעודיה יש את ההשפעה החיצונית החזקה ביותר על בחריין, והיא תנהל מעקב צמוד אחר הביקור.
גם איראן, שבחריין היא המדינה היחידה במפרץ שמסרבת לחתום על הסכם שלום איתה, תעקוב אחרי מהלך העניינים.
