קשה להגיד שהכאוס שהתחולל אתמול במשך שעות ארוכות ברחובות תל־אביב היה הפתעה מוחלטת: למשטרה הועברה מראש התרעה על חשש לאלימות חריגה, אבל רישיון לקיום הפסטיבל של שגרירות אריתריאה ניתן, גם רישיון להפגנת מתנגדי המשטר התקבל - והתוצאה הייתה התפרעויות חסרות תקדים. גם במשטרה הודו כי לא צפו מהומות אלימות כאלה.
כדי לפזר את המתפרעים השתמשה המשטרה באש חיה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז מהומות אוקטובר 2000, בימים הראשונים שלאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, שבה עשתה המשטרה שימוש באמצעי זה בהיקף נרחב נגד מתפרעים בתוך הקו הירוק. השוטרים ירו לעבר פלג הגוף התחתון של המתפרעים, ואזרחים שמתגוררים באזור שמעו היטב את קולות הירי. זהו אמצעי חריג ביותר, שאפילו בהתפרעויות בערים המעורבות במבצע "שומר החומות" כמעט שלא נעשה בו שימוש.
במשטרה אמרו כי השוטרים שהיו בדרום תל־אביב חשו בסכנת חיים מוחשית ועל כן נאלצו להשתמש בירי חי. גורמים במשטרה הדגישו כי הירי נעשה לפלג גוף תחתון ולטענתם גם הירי החי לא הרתיע מאות פורעים שרצו לכיוונם של השוטרים וניסו לתקוף אותם.
המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בבדיקה של הירי החי של השוטרים וגם של ירי באוויר שביצעו השוטרים. במח"ש, שם החלו באיסוף תיעודים ממצלמות אבטחה, יבחנו אם השוטרים אכן פעלו על פי הנהלים ואם היו נתונים בסכנה אמיתית.
שבעה ראשי כנסיות אריתריאיות חתמו על מכתב שנמסר לנציגי המשטרה כבר ביום חמישי, בניסיון למנוע את הפסטיבל ששגרירות אריתריאה התכוונה לקיים, שלדבריהם היה ידוע מראש שיוביל לאלימות כפי שהיה בחו"ל. הניסיון לא צלח ולטענתם הכתובת הייתה על הקיר.
במכתב שהעבירו כתבו כי "ממעקב אחר הדברים שמתפרסמים ברשתות, אנחנו נוכחים לדעת שיש סביב האירוע מתח גדול מאוד בין חברי הקהילה האריתריאית. במדינות אחרות אסרו לקיים אירועים מסוג זה, ולאור האמור - ובמטרה למנוע התלהטות יצרים שסופה עלול חלילה לגרום לאסון - אנחנו מבקשים שלא לאפשר את קיומו".
תת־ניצב חיים בובליל, מפקד מרחב איילון במשטרה, דחה את הטענות שלפיהן המשטרה לא נערכה כראוי. "עצם זה שעשרות שוטרים נפצעו מפיזור הפרת הסדר, מראה כמה היינו נחושים. הופתענו מעוצמת האלימות, חד־משמעית", אמר.
המפכ"ל רב־ניצב קובי שבתאי התייחס להתפרעויות: "נערכנו לפעילות באזור תל־אביב וידענו על האירוע מצד המתנגדים והתומכים. ביצענו שלושה מעצרי מנע והגדלנו את כמות הכוחות. המון רב של אלפי אנשים שטף את הכוחות. זה הגיע למצב של סיכון לחיי אדם, והשוטרים נאלצו להשתמש בירי חי על מנת למנוע פגיעה בחייהם".
המפכ”ל הבהיר כי הוא נותן גיבוי מלא לכל השוטרים והמפקדים שפעלו באירועים בדרום ת”א, והוסיף כי משטרת ישראל הצמידה עורכי דין לכל השוטרים אשר צפויים להיחקר במח”ש. לדבריו, השוטרים נהגו במקצועיות והשיבו את הסדר לרחובות תוך סיכון חייהם.
בישראל חיים כיום כ־17 אלף אריתריאים מתוך 50 אלף מסתננים אריתריאים שהיו כאן בשיא. זאת, לא כולל כמה אלפי ילדים שנולדו בישראל. מרבית מבקשי המקלט האריתריאים ברחו מאימת הדיקטטורה בארצם. השנה עזבו את הארץ מעל 2,000 אריתריאים. חלקם חזרו לארצם וחלקם התאחדו עם בני משפחותיהם בקנדה, ארה"ב, גרמניה ומדינות נוספות.
אריתריאה נמצאת בתחתית הדירוגים העולמיים בכמעט כל מדד - כלכלי, חברתי או מבחינת שמירת זכויות וחירויות בסיסיות. היא זכתה לא אחת לכינוי "צפון קוריאה של אפריקה". היא אמנם לא נושאת בנשק גרעיני, אבל נחשבת לאחד מ"כאבי הראש" הגדולים של מזרח אפריקה והעולם כולו.
למרות אוכלוסייתה הקטנה במונחי אפריקה, בין השנים 2014 ל-2016 למשל, היא הייתה המקור מספר אחד לפליטים מאפריקה לעולם - בין היתר גם לישראל - שברחו מהמלחמה שהתרחשה עם אתיופיה וחוקי הגיוס הדרקוניים. החוק באריתריאה מאפשר למעשה לגייס גברים לשירות "ללא הגבלת זמן".
האלימות שנראתה אתמול ברחובות תל אביב אינה חריגה בכל הנוגע לקהילות של אריתראים ברחבי העולם. חגיגות שלושים השנה לעצמאות אריתריאה על ידי גולים אריתריאים תומכי המשטר ברחבי העולם הביאו להפגנות נגד ענקיות ואלימות של מתנגדי המשטר המדכא.
המפגינים מוחים נגד הפסטיבלים ונגד, לטענתם, הכסף שנאסף בפסטיבלים הללו לטובת משטר ששולט באריתריאה מאז העצמאות מאתיופיה ומשליט בה מדיניות ללא בחירות וללא עיתונות חופשית. בעיר גיסן בגרמניה נפצעו ביולי האחרון 22 שוטרים מפצצות עשן ובקבוקים שנזרקו לעברם לאחרי שמתנגדי המשטר ניסו להתפרץ בכוח לפסטיבל התמיכה. עשרות אנשים נעצרו. בפסטיבל תרבות דומה באוגוסט בפרבר ליד שטוקהולם בירת שבדיה ניסו יותר מאלף מתנגדי משטר לפלוש בכוח אל מתחם הפסטיבל. הם העלו באש דוכנים במתחם ומכוניות, והשתמשו במקלות ואבנים כדי לתקוף את המשטרה ומשתתפי הפסטיבל. 52 איש נפצעו ולמעלה ממאה איש נעצרו. גם בחודש שעבר, בטורונטו, קנדה, ביטלו הרשויות את הפסטיבל לאחר שקטטות בין תומכי ומתנגדי המשטר הביאו לאשפוז של כמה משתתפים.
