לצערי, האסון שקרה אתמול לא הפתיע אותי. ראינו מה קורה במדינות אחרות בעולם, במקביל שמענו את הקולות מתוך הקהילה וידענו שזה מה שהולך לקרות אתמול. פנינו למשטרה בשבוע שעבר והתרענו, כתבנו להם מכתב שהאירוע הזה יכול להוביל לשפיכות דמים מיותרת. כתבנו שאנחנו פועלים לטובת חיים שקטים של הקהילה, חוששים ומבקשים ממשטרת ישראל שתפעל למניעת אלימות שתסכן חיי אדם, אבל הרגשנו שלא לוקחים אותנו ברצינות.
אני מתנגד לאלימות בכל צורה שהיא. אני חושב שצריך להפגין אבל גם לכבד את החוק. האלימות שראינו אתמול לא אמורה לקרות בכלל, בטח במדינה בה אתה מבקש מקלט. אני לא מבין אלימות ולא מצדיק אלימות, אבל אני מבין את הכעס של אנשים שנמצאים במציאות של דיכוי שנים ארוכות. כשלאדם אין תקווה, אין עתיד, כשהוא מרגיש שהמדינה מפקירה אותו - זה מה שקורה.
מה שקרה פה אתמול היה אוזלת יד של המשטרה. אנחנו מאוד מאוכזבים, הם הבטיחו לנו שהם ערוכים מספיק - אבל בבוקר לא היו כמעט שוטרים, והכמות גדלה רק כשהמצב היה מאוד קשה. אתמול בבוקר התחננתי למשטרה בדמעות, אמרתי להם שיביאו עוד כוחות. אנחנו מזועזעים מכמות הפצועים ומהאש החיה שהופנתה לעבר המפגינים.
אני מפחד ממה שהולך לקרות, ואני חושש מההשלכות החברתיות שזה יגרום להן. שזה יחלחל, שהמתח שהיה גם ככה מול הקהילה האריתראית רק ילך ויגדל. שיתנכלו לנו, שהורים יגידו שהם לא רוצים שהילד שלהם יגדל עם ילדים שההורים שלהם ככה, מתפרעים - אפליה במסגרות חינוך זה משהו שכבר יש ויכול להחמיר. שהאפליה במקומות העבודה תלך ותגדל, שזה ישפיע על מדיניות הגירוש. תמיד יש השלכות.
הביאה לדפוס: הדר גיל־עד