המהומות האלימות חסרות התקדים בדרום תל־אביב הזכירו לרבים את ההזדמנות שהוחמצה להסדיר את בעיית מבקשי המקלט מאפריקה, בדרך שהייתה מצמצמת משמעותית את מספרם בדרום תל־אביב - הסכם שכבר נחתם, ובוטל כמעט מיד.
באפריל 2018 הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, שבמסגרתו ישראל הייתה אמורה להעביר 16 אלף מבקשי מקלט או מסתננים מאפריקה למדינות מערביות - ובמקביל להסדיר את מעמדם של מספר דומה בישראל.
אלא שכעבור 24 שעות, בעקבות לחץ מימין וסערה ברשתות החברתיות - נתניהו הפך את עמדתו וחזר בו מההסכם. "שמעתי בקשב רב הערות רבות על ההסכם. בעקבות זאת, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם", אמר אז ראש הממשלה. אתמול הוא הודיע כי יבחן גירוש מסתננים שהשתתפו בהתפרעויות.
ובתוך כך, בקואליציה האשימו אתמול את בג"ץ בהימצאותם של מבקשי המקלט האריתראים בתל־אביב, וקשרו בין האירועים לנחיצותה של הרפורמה המשפטית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הגיב: “בהתפרעויות השבת יש אחראי אחד בלבד: בג”ץ. לכן בדיוק אנחנו מובילים את התיקונים במערכת המשפט”.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר: “אם למישהו היה ספק למה הרפורמה חשובה ועל מה אנחנו נאבקים, הוא קיבל היום תשובה מוחצת לכך. אנחנו נאבקים על היותה של המדינה יהודית ודמוקרטית. על זכותם של תושבי דרום תל אביב ואילת לחיות חיים בטוחים”. ואילו ח"כ בועז ביסמוט צייץ: "שופטי בג"ץ מסכנים את קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי”.
