הזווית הישראלית. נורמליזציה עם סעודיה נחשבת, ובצדק, לגביע הקדוש בקיבוע מעמדה של מדינת ישראל במזרח התיכון. הפוטנציאל הכלכלי מול סעודיה ופתיחת האופק המדיני עם יתר העולם המוסלמי הסוני יהיו חסרי תקדים, ותמריצים אלו הובילו למאמץ ארוך שנים להידברות בערוצים חשאיים שונים.
במשך תקופה ארוכה הסיבה העיקרית לעיכוב בהתקדמות לעבר נורמליזציה הייתה היעדר התקדמות מקבילה בתהליך המדיני עם הפלסטינים. הסעודים, שהשיקו את יוזמת השלום הערבית ב־2002 הציבו במשך שנים את קידומה כתנאי לנורמליזציה עם ישראל. בשנים האחרונות, עם זאת, ישנה הבנה בעולם הערבי שיחסים גלויים עם ישראל משרתים אינטרסים ביטחוניים וכלכליים חשובים, שעומדים בפני עצמם. תרמו לכך אכזבה ערבית עמוקה מהתנהלות ההנהגה הפלסטינית וחילופי הדורות בהנהגות המדינות. כך נחתמו הסכמי אברהם תוך ויתור על דרישה משמעותית בזירה הפלסטינית, ובעקבותיהם צצו סימנים ראשונים לחימום מחדש של מערכות היחסים עם מצרים וירדן. ראש הממשלה נתניהו הגדיר את הנורמליזציה עם סעודיה כאחת המטרות המרכזיות של ממשלתו, וזאת לאור ההבנה שישנה התלכדות אינטרסים בין ישראל, סעודיה וארצות־הברית.
מה רוצים הסעודים? בראש ובראשונה הם רוצים לשפר את מעמדם בארצות־הברית, שנחלש עקב מחלוקות על מדיניות יצוא נפט ושיתוף פעולה עם סין, ובמיוחד בעקבות רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב־2018. סעודיה מעוניינת בנשק מתקדם ובברית הגנה עם ארצות־הברית שתגן עליה מפני איראן, וכן שואפת לפתח תוכנית גרעין אזרחית עם מעגל דלק מלא הכולל כריית אורניום, המרה, העשרה והפעלת כורים. סעודיה טוענת, ובצדק מבחינתה, שלאחר שהסכם הגרעין ב־2015 התיר לאיראן את הזכות למעגל דלק, היא זכאית לכך גם כן - ומזהירה שאם לא תקבל זאת מארצות־הברית, היא תקבל זאת מסין.
אם חלילה תקבל סעודיה מעגל דלק שלם, משמעות הדבר שהיא תהיה מסוגלת לבנות תוכנית חשאית המבוססת על הטכנולוגיה שקיבלה ולפתח נשק גרעיני. יתרה מכך, מדינות רבות אחרות ידרשו ללכת בעקבותיה - והרי לנו מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון.
אל לישראל להתבלבל בסדרי העדיפויות שלה: נורמליזציה עם סעודיה אינה יכולה לבוא על חשבון מניעת התגרענות צבאית של מדינות האזור. הצורך של ראש הממשלה בהישג מדיני ושאיפתו לביקור בוושינגטון אינם יכולים לבוא על חשבון האינטרסים הביטחוניים ארוכי הטווח של ישראל.
הזווית האמריקאית. מדוע דחוף לארצות־הברית לקדם נורמליזציה עם סעודיה? תלוי את מי שואלים. מרבית חברי הקונגרס, משתי המפלגות, יגידו שלא דחוף כלל, ושסעודיה אינה ראויה לנשק מתקדם ולטכנולוגיות גרעיניות. היריבות עם סין והכעס על סעודיה שמשחקת בין המעצמות יקשה בבוא הזמן על הקונגרס לתמוך במהלך שכזה. אלא שבמקביל, ממשל ביידן מעוניין לבלום את מגמת החדירה של סין למזרח התיכון ולהרחיק ממנה את סעודיה. גם ביטחון ישראל חשוב לו, ומיצוב מורשתו כמי שהצליח להשיג שלום בין ישראל לסעודיה. יחד עם זאת, בתוך המפלגה הדמוקרטית לא יראו בעין יפה הסכם נורמליזציה בלי רכיב פלסטיני משמעותי, שאותו הקואליציה הנוכחית בישראל אינה רוצה או מסוגלת לספק. לכן, קשה לדעת אם ארצות־הברית תצליח לסדר את כל המרכיבים הללו בזמן הקצר עד הבחירות בנובמבר 2024.
בזווית אישית, כמי שמעורב במשך שנים בקירוב היחסים בין ישראל לסעודיה, הייתי שמח מאוד לראות התממשות של תהליך הנורמליזציה. יחד עם זאת, אסור לאפשר העשרה עצמאית בידי אף אחת מהמדינות באזורנו, ויש להיצמד לפתרונות שמבטיחים אי־זליגה של טכנולוגיות גרעיניות רגישות לידיהן. אני גם מתקשה לראות איך עסקה כזו תגיע לידי מימוש בלי חבילה פלסטינית משמעותית - בין אם בגלל דרישה האמריקאית או דרישה סעודית. לכן, הסיכויים להגעה להסכם די נמוכים. יחד עם זאת, אני מוטרד מהאפשרות שאיננו רק צועדים לקראת פספוס הזדמנות היסטורית לנורמליזציה, אלא גם עלולים תוך כדי כך לוותר על אינטרסים ביטחוניים חיוניים, ולקבע זאת כעמדת הפתיחה בכל משא ומתן עתידי.
ד"ר איל חולתא כיהן כיועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, וכיום הוא עמית מחקר בכיר במכון FDD בוושינגטון
