"מסדר השבת / מיישר סרבלים / מישיר מבטים / עוצר נשימה / עוצר יציאות / דורך את הנשמות / בוחן כליות / מים במכליות / במימיות / שרוכים / משרוקיות... חברים שלי בצריחים / ממריאים בטליתות אבק / מרחפים במרכבות ברזל / ושרשראות / חול בעפעפיים / נעצמות העיניים / האבק מתפזר לכל עבר / וקול חד מהיר מתפרץ... גלגלי מרכבות שמיים ננעלים / הזיכרון מנמיך לנחיתה / ליד שדות החיטה / הבוקר שוב היה קול חד מתפרץ / שוב היתה שריקה קצרה. חדה / קרובה / הפעם היתה זו ציפור שיר" (מתוך השיר "רוח אוקטובר" שכתב מוטי אוסטרייכר עדן)
כמה גדול הפער, תהומי ממש, בין מילות השיר הללו לבין מה שכתב אבא למשפחתו בגלויות בזמן הלחימה. "אני מרגיש מצוין. אמאלה! מספיק עם הבכי. יהיה טוב", כתב לאמו במהלך המלחמה ההיא ששינתה הכל, אצל כולם ואצלו.
מוטי אוסטרייכר עדן, אבא שלי, לוחם סיירת שקד במיל', שירת במלחמת יום כיפור בחטיבת הצליחה 421, גדוד 3 (257), בפיקודו של סא"ל שמעון בן שושן; בימים הראשונים בקרבות הקשים על רכס חמוטל, כשהוא על זחל"ם כחלק ממחלקת הקשר ובהמשך בתנועה איטית לכיוון התעלה לצידו של המג"ד. תמונה מאותם ימים, שבה הוא מסייע לד"ר דוד רימון לטפל בפצוע בשטח בזמן לחימה, כאילו מגלה רגע אחד מאז.
השנה אבא לא יהיה כאן לספר לי במילים קצרות ובהירות על הקרבות לפרטי פרטים. על גשר הגלילים, הצליחה, הלילות החשוכים והשוחות שחפרו חבריו והוא כדי להסתתר ממטוסי המיג.
כמה הרבה לימד אותי על המלחמה וכמה מעט ידעתי. עליו, על מה שעבר שם. חבר שלו לזחל"ם בימי הלחימה אמר לי "כולם יצאו שרוטים מהמלחמה ההיא, מי יותר ומי פחות. שרוטים כולם".
רק בשנים האחרונות התחיל לכתוב ולפרסם את המלחמה ההיא בשיריו. שירה – תמיד אמר לי – מחייבת אותנו לשים הרבה במעט. לזקק. לקח לאבא שנים כנראה לעבור ממוד לוחם למוד משורר בכל מה שקשור למלחמת יום כיפור, ואולי בעצם אף פעם לא באמת עבר ממוד לוחם.
בכל התמונות רואים את אבא בנעליים אדומות, סימן ההיכר של סיירת שקד בימים ההם, אפילו משחק כדורגל בהן.
ב־11 באוקטובר 1973 אבא כתב למשפחתו: "אתמול בערב דיברתי איתכם בטלפון, זה היה מאורע של ממש לדבר מאמצע מצרים, בחושך מצרים, מטלפון עם חוגה ומספרים כמו בבית מלון...". 50 שנים עברו מאז. מאז חזר ממצרים נעזר במקל הליכה בשל הפציעה מהמלחמה, מאז פגש את אמא בחוג לספרות, מאז הקימו בית למרות ובגלל המלחמה.
אני אסיים במילים שהוסיף בכתב ידו בסוף השיר "רוח אוקטובר":
"נכתב (בלב) בתשרי תשל"ד
נחתם בתשרי תשע"ח".
