אומרים שהעולם שייך לצעירים, אז אולי, הם גם אלו שיצילו אותו. לראשונה בישראל, יגישו בני נוער עתירה לבג"ץ נגד הממשלה ונציגיה על ההזנחה של המדינה בטיפול במשבר האקלים. הם ידרשו להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
בתחילת השבוע צעדו עשרות בני נוער מכל רחבי הארץ מבנייני האומה בירושלים לבית המשפט העליון, במחאה על חוסר הפעילות של ישראל בנושא. "במקום להיות ביום הראשון ללימודים בבית הספר הייתי בהפגנה, כי הרגשתי שהעתיד שלי בסכנה", סיפרה שי ציון גלומביק (14) מירושלים, "אני מפחדת גם על סבא וסבתא שלי, שבגלל ההשלכות של משבר האקלים אולי יחיו פחות".
עלמה פומגרין (17) מתל־אביב אמרה כי "משבר האקלים מקצין אירועי מזג אוויר והופך אותם לתדירים וחריפים יותר. זה איום שגוזל כל סיכוי לחיות חיים בטוחים. אני לא חושבת שהמדינה תשנה את דרכיה אלא אם אנחנו נדרוש ממנה", וירדן ישראלי (17) מרחובות הוסיפה: "מבקר המדינה אמר על הפעילות של ישראל להפחתת פליטות שהיא 'בטווח שבין פיגור לאפס'. גם חוק האקלים שעומד במחויבות ההסכמים הקואליציוניים לא מקודם. ישראל תגיע שוב לוועידת האקלים בלי הישגים. נשארנו כאן בלי ברירה אלא לפנות לבית המשפט". אופק קרן (17) מאמירים סיכם: "אני מקווה מאוד שבזכות העתירה המדינה תתעורר ותבין שחוסר הפעולה שלה פוגע בזכות שלנו לחיים ולבריאות".
העתירה, שיגישו בעוד כשבועיים ארגון מחאת הנוער למען האקלים יחד עם ארגון מגמה ירוקה ואזרחים בני הגיל השלישי, מגיעה לאחר שבשנתיים האחרונות פנו בני הנוער וארגוני הסביבה לממשלות ישראל במטרה להסב את תשומת ליבן לכך שפעולותיהן סותרות את החובה החוקתית והחוקית לשמור ולהגן על חיי אדם ובריאות הציבור. משפניות אלו לא זכו למענה, החליטו לפנות לבג"ץ.
בטיוטת העתירה, שתוגש בין היתר באמצעות עו"ד אסף פינק, נכתב: "ככל שהמשבר יחריף, יחריפו הפגיעות. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לצעירות ולצעירים שבינינו, שהעתיד צופן להם עולם דיסטופי".
