"יש בינינו הרבה מחלוקות, אבל יש בינינו גם הרבה מן המשותף. לכן, אני מזמין מחר בבוקר את הצוות שלכם, שיישב עם הצוות שלנו ונעשה את מה שרוב עם ישראל מצפה לו: נשב ונגיע להסכמות", כך, בסרטון שפירסם, פנה אמש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, בניסיון לשכנע אותו להגיע להסכמות בעניין המתווה שגיבש נשיא המדינה, יצחק הרצוג.
המגעים החשאיים לפשרה, שנחשפו שלשום, התקיימו בחסות הנשיא הרצוג. לקריאתו של נתניהו לגנץ אמש, קדמה פגישה שלו עם שר המשפטים יריב לוין, שעסקה בנושא. בפגישה השתתף גם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר.
2 צפייה בגלריה
yk13580792
yk13580792
(צילום: מוטי קמחי)
גורמים המעורים במגעים אמרו שבמסגרת הפשרה, נתניהו הסכים למתווה שהציע הרצוג - ולפיו גם לא ישתנה הרכב הוועדה למינוי שופטים, אך יידרש רוב של 7 מ־9 חברי ועדה לשם מינוי כל שופט, בכל הערכאות. שלשום הציג הרצוג לגנץ את הפשרה שכללה גם את הקפאת החקיקה לשנה וחצי, ואת ריכוך החקיקה שעברה בנוגע לביטול עילת הסבירות.
גורמים בסביבתו אמרו אמש שהוא בחן בחשדנות את מתווה הפשרה, אך לא פסל אותו על הסף. אלא שבסיום הבחינה המדוקדקת של המתווה המוצע, התייצב גנץ מול המצלמות והבהיר בבירור: "אין עם מי לדבר".
"איני סומך על נתניהו, שעושה קודם כל מה שטוב לו, ורק אחר כך מה שנכון למדינה, אבל מנהיגות צריכה לשים את השיקול הממלכתי ואת טובת המדינה בראש", אמר גנץ. "המטרה שלנו היא לא להגיע למשבר חוקתי שיקרע את העם, אלא לשמור על הדמוקרטיה ולהימנע ממנו אם ניתן. זו האחריות של כל מנהיג, ולצערי נתניהו ושותפיו החליטו לגרור את מדינת ישראל למשבר העמוק בתולדותיה.
"בימים האחרונים פנה אליי נשיא המדינה, שעושה מאמצים כנים למנוע את השבר הגדול, והציג מתווה שלדבריו סוכם עם ראש הממשלה. מלכתחילה אמרתי לנשיא שאני מתקשה לראות את הקואליציה תומכת במתווה, אבל חובתנו לנסות - באחריות ובזהירות הנדרשת. המתווה, שעיקריו פורסמו בתקשורת, אינו מתווה החלומות שלנו. היינו נכונים לדון בו כבסיס, בכדי לעצור את ההפיכה המשטרית והפגיעה במדינה, ומתוך הבנה שכשנהיה בשלטון נוביל תהליך רחב יותר שיבצר את שלטון החוק ויעגן את כללי המשחק בהסכמות רחבות. אתמול ניתחנו את ההצעה עד רמת הפסיק.
העיקרון הראשון היה שאם נגיע להסכמה – שאליה לא הגענו - קודם כל תתוקן עילת הסבירות ויחוקק 'חוק ההגנה', ורק אחריו ייעשו תיקונים אחרים. "לצערי הרב, כפי שהערכנו, אמנם יש המון על מה לדבר, אבל המציאות הוכיחה שאין עם עם מי לדבר בעת הזו. שורפי האסמים לא הניחו את הלפידים וממשיכים לשרוף את החברה הישראלית מבפנים גם כשהם יודעים עד כמה כבד המחיר. איני יודע אם נתניהו הוא שותף של הקיצונים מהאינטרסים האישיים שלו, או שבוי שלהם מתוך חולשה. מה שברור הוא שבישראל שולטת ממשלת מיעוט קיצונית".
בנאומו תקף גנץ את קריאתו של נתניהו להידברות: "רק אתמול נתניהו והליכוד הכחישו ודחו את הצעתם שלהם, והיום נתניהו מפזר ספין חדש של קריאה להידברות. הממשלה הזו לא כשירה לנהל מדינה. נתניהו צריך לפזר את הכנסת ומדינת ישראל צריכה ללכת לבחירות שיאפשרו איחוי של החברה הישראלית. אם בעתיד ידם של המתונים בקואליציה תגבר, ונוכל למנוע את הרס הדמוקרטיה – אנחנו נהיה שם".
בסיום נאומו של גנץ תקפו בליכוד: "הוא ממשיך בחרמות ושוב בורח מכל ניסיון להגיע להסכמות. אפס במנהיגות, אפס בממלכתיות", אך לצד התגובה הרשמית נחשף גם קיומן של שתי סיעות שמתקיימות זו לצד זו בתוך מפלגת השלטון – האגף שקורא להידברות ולהסכמות, מול האגף הניצי שדוחף לחקיקה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, שהיה הראשון לקרוא להסכמות כתב בציניות: "מה, באמת צריך הסכמות? איזה קטע. לא ידעתי". גם השרים יואב גלנט וניר ברקת גיבו את הצורך בהידברות, וכן שרים וח"כים נוספים דוגמת דני דנון ואלי דלל.
לעומתם ח"כ בועז ביסמוט צייץ אמש: "הסכמה רחבה, לא הסכמה רחבה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים צריך לשקף את הציבוריות הישראלית".