בשבוע שעבר, בסקר של "דיירקט פולס" בערוץ 14 (שלא ידוע כערוץ שמאל) פורסם כי גנץ גובר על נתניהו בשבעה אחוזים (41 מול 48 אחוזים) בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. שבוע לאחר מכן, על אותה שאלה, השניים הגיעו לשוויון של 44 אחוזים. את השינוי בתוצאות ניתן להסביר על ידי הגישה לפשרה. שבוע שעבר, כששר המשפטים הכריז על ועדת חקירה לפרשת הרוגלות שנתפסת לא בצדק כמתקפה על מערכות אכיפת החוק זה פגע בנתניהו. השבוע, כשגנץ דחה את הושטת היד של נתניהו לפשרה - זה פגע בגנץ. המשמעות של הדברים היא שהציבור מחפש את האחדות והמתינות, ומי שיביא לו את זה יקבל את אמון הציבור. וזה מה שהממשלה צריכה כרגע.
זו נקודה שיש לתת עליה את הדעת דווקא לקראת השבוע הבא, שאמור להגיע לנקודת רתיחה במאבק בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. במובן מסוים המאבק הוכרע ברגע שבג"ץ החליט שהוא דן בחוק יסוד ובנבצרות ראש הממשלה. בין אם מדובר בתכנון לא מוצלח של הקואליציה או התנגדות פבלובית של מתנגדי נתניהו והממשלה - זה כבר לא משנה. אין צורך להגיע לדיון בבג"ץ בשלישי הקרוב כדי להבין שישראל כבר במשבר חוקתי. המקרה שבו מאבטח של השב"כ מנע מעבר משרת התחבורה ואמר לשר הביטחון שהוא לא מקבל הוראות ממנו - הביא לידי ביטוי את קיומו של המשבר. חלק ממאבטחי השב"כ הפנימו את דברי נדב ארגמן ראש השב"כ לשעבר שאמר שבזמן התנגשות בין הרשויות, על השב"כ להקשיב לרשות השופטת ולא לממשלה.
וכשאלו פני הדברים, ברור שהימין כבר הפסיד בקרב ודי בתחושת ה"עבדים" של רבים בימין כדי להבין שזה המצב. ועם זאת, על רקע הפשרה שמחפש הציבור, דווקא הפסד בבג"ץ יכול לעבוד לטובת הממשלה והציבור עצמו. הרי הפסד כזה יאפשר לממשלה להתכונן מחדש לרפורמה בצורה אחרת. כזו שתצליח לגייס את רוב הציבור שרוצה פשרה, שהבין השבוע שבג"ץ טעה פעם אחר פעם בסוגיית המסתננים, שהמקרה של רפאל אדנה ז"ל הזכיר לו שבפרקליטות יש בעיה ושחוסר הרצון של גלי בהרב־מיארה לעבוד עם הממשלה - פוגע בחיי היום־יום, כפי שניתן ללמוד מכך שלא אישרה למשטרה צווים מינהליים לשישה יעדים בארגוני פשע כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית.
בשיחות סגורות אומרים בכירים בקואליציה, מתומכי הרפורמה הגדולים ביותר, שהגיע זמן פשרה. הם לא ימצאו פרטנר לפשרה באופוזיציה או בקרב הקיצוניים במחאה, אבל לאורך זמן, אם הממשלה תנהל את המהלכים הבאים בצורה טובה יותר, היא תוכל למצוא פרטנרים לרפורמה "דור 3" בקרב קבוצה חשובה הרבה יותר - רוב הציבור.
על רקע הפשרה שמחפש הציבור, דווקא הפסד בבג"ץ יכול לעבוד לטובת הממשלה והציבור עצמו. הרי הפסד כזה יאפשר לממשלה להתכונן מחדש לרפורמה בצורה אחרת, כזו שתצליח לגייס את רוב הציבור שרוצה פשרה