זאת הייתה צריכה להיות השנה של מרוקו: הכלכלה מתחזקת, החקלאות פורחת, התיירות משגשגת.
רק עכשיו נחשפו נתונים עדכניים על תעשיית המכוניות וחלקי החילוף במדינה. לפחות 120 אלף עובדים נקלטו בחודשים האחרונים, מרביתם בוגרי אוניברסיטאות, בתעשייה הזו. והנה חדשות ממש טריות: מרוקו צפויה להתחיל לשווק לישראל כלי רכב היברידיים. הכל סוכם.
הביקוש לידיים עובדות ולמוחות חושבים גבוה עד כדי כך, שמשרדי ממשלה ויצרנים מקומיים מנהלים מרדף קשוח אחר מהנדסים ופועלים שמקבלים הצעות עבודה בחו"ל. בהקשר הזה, יותר ממחצית בוגרי הפקולטות להנדסה בערים הגדולות של מרוקו הן נשים. גם הן נחטפות בשוק המקומי במהירות שיא, אבל יש שמעדיפות לעבוד במדינות אחרות. הן יחזרו הביתה כנראה בעתיד, אם בכלל, רק בלחץ המשפחות.
גם התדמית הבינלאומית של מרוקו משתפרת. בקרב על הבעלות על חלקים ממדבר סהרה – עושה רושם שהיא יוצאת כמנצחת. 28 מדינות כבר שיגרו דיפלומטים לחזק את מעמדה של מרוקו מול אלג'יריה. גם ישראל בישרה למרוקו כי תתמוך במאבקה להכריז בעלות על שטחי המדבר ו"תשקול בחיוב" מינוי של קונסול בעיר דאח'לה, בירת סהרה המערבית. מהזווית הישראלית זהו אינו מהלך מסובך: נתניהו גומל למלך מוחמד השישי על הכרזת הנורמליזציה, פתיחת הגבולות, הכשרת קווי תעופה ועשרות אלפי ישראלים שמגיעים מדי חודש למדינה.
אבל על ההצלחה הזו מאיימת רעידת האדמה הקטלנית. מספר הקורבנות עוד צפוי לעלות מעבר לטרגדיה של מרקש, משום שאין כבישי גישה נוחים לאזור ההררי של אל־חוז, מוקד הרעש, שאותו סימנו צוותי החילוץ המקומיים כבעייתי מבחינתם.
גם בבירה רבאט, הרחוקה מאות קילומטרים ממוקד הרעש, שמעו את צפירות האזעקה והרגישו את טלטלת הרהיטים בתוך דירות המגורים. חברתי עינת לוי, חוקרת ויזמית עסקים שגרה בקומה חמישית בבית דירות בעיר, הייתה במהלך שיחת טלפון עימי כשצעקה לפתע ש"משהו מוזר קורה כאן" ו"אני מרגישה טלטולים". יותר מזה לא הצלחתי לשמוע. עינת לקחה איתה רק את הטלפון הנייד עם סוללה על שלושה אחוזים בלבד, ירדה במהירות למדרגות ופגשה שם את לארה, תושבת מקומית. השתיים נמלטו יחד ומצאו מקלט במדשאה גדולה שבה התאספו כל דיירי השכונה. "ישבנו שם חמש שעות", עינת סיפרה לי מאוחר יותר, "כל אחד תיאר את רגעי הפחד. דבר אחד טוב יצא לי מההרפתקה הלילית הזו – זכיתי בלארה כחברה חדשה".
זהו אינו רעש האדמה הראשון במרוקו. כעת המדינה, על 40 מיליון תושביה, נערכת להתמודדות ארוכה. צעירים רבים התגייסו לתרום דם. כמובן גם בגדים, שמיכות, מזון ושתייה הועברו לאזורים שנפגעו. מנהל בית החינוך "אליאנס" במרקש הודיע על הפסקת הלימודים, ופינה את המוסד החינוכי לטובת קליטת פצועים.
אבל, אסור לשכוח, מרוקו מתמודדת עם עוני כבד. גורלם של רבים אחרי רעידת האדמה עדיין לא ידוע. התמונות מספרות, בלי מילים, את הטרגדיה הגדולה. צריח מסגד שקרס, בית דירות שהתמוטט בלב עיר, ובתי אבן וחימר שכנראה קברו את דייריהם.
מרוקו מתמודדת עדיין עם תושבים רבים שחיים בעוני. גורלם של רבים עדיין לא ידוע. התמונות מספרות, בלי מילים, את הטרגדיה הגדולה. צריח מסגד שקרס, בית דירות שהתמוטט בלב עיר, בתי אבן וחימר שכנראה קברו את הדיירים שלהם