בדיון בבג"ץ ביום שלישי צפוי להתרחש עימות. פורמלית, הדיון הוא בשאלה אם נכון לפסול את החקיקה האחרונה בכנסת אשר צימצמה מאד את סמכות בג"ץ להפעיל את "עילת הסבירות" - אך הוויכוח האמיתי הוא העקרוני והחשוב: האם מותר או אסור לבג"ץ לבטל חוקי יסוד.
הקואליציה טוענת כי בג"ץ אינו רשאי לפסול חוקי יסוד וזאת משתי סיבות: ראשית, הוא מעולם הוא לא הוסמך בחוק לפסול חוקי יסוד. שנית, חוק יסוד הוא למעשה "חוק חוקתי" העומד מעל חוקים רגילים. וכפי שבמרבית המדינות שבהן יש חוקה לא מורשים בתי המשפט לפסול שינויים בחוקה - כך גם אמור להיות אצלנו.
עמדת העותרים היא הפוכה: אחד, נכון שהכנסת מעולם לא נתנה לבג"ץ את הסמכות לבטל חוקי יסוד אבל גם מעולם לא קבעה את הדבר ההפוך - שאסור לבג"ץ לבטל חוקי יסוד. הנושא נותר מעורפל במשך עשרות שנים.
שתיים, מעולם לא קבעה הכנסת מהו "חוק יסוד", דהיינו מהו הנושא החשוב או העקרוני המצדיק כי חוק מסוים יהיה חוק יסוד ולא רק חוק רגיל. שלוש, הטענה העיקרית של העותרים היא שכיום ניתן לחוקק חוק יסוד, לבטל חוק יסוד או לשנות חוק יסוד בכול רוב מקרי, אפילו לא נדרש רוב של 61, וזה אבסורד.
הדבר מייצר פרצה שעלולה ליצור פגיעה של ממש בדמוקרטיה. למשל - מזה כ־30 שנה מתקיים חוק יסוד: חופש העיסוק. כיום יכולה הקואליציה להעביר בכול רוב הצעה שחוק זה אמנם ימשיך להיות תקף, אבל למשל בהסתייגות כזו: לנשים אסור יהיה החל מעכשיו להיות נהגות אוטובוס נהגות מונית או מרצות באוניברסיטה. יהיה זה אבסורד אם בג"ץ לא יוכל לבטל שינוי זה.
לכאורה ישנה התנגשות מוחלטת, כשכול צד מתעקש על כניעה מוחלטת של הצד השני. בפועל, יש פתרון נכון, זמין ופשוט - יחוקק חוק יסוד "חוק היסוד" הבא: חוק יסוד קיים או כל חוק יסוד בעתיד לא יוכל להיפסל על ידי בג"ץ בכול טיעון שהוא, ובתנאי שחוק היסוד, או השינוי בחוק היסוד, יאושר בכנסת ברוב של 80 חברי כנסת לפחות.
מצד אחד, תוגבל סמכותו של בג"ץ לפסול חוקי יסוד - ומצד שני חוקי יסוד יחוקקו או ישתנו כתוצאה מהסכמה רחבה ובתמיכה של שני שליש מחברי הכנסת (כמקובל למשל בארה"ב - שם כל שינוי בחוקה מחייב רוב של שני שליש בשני בתי הקונגרס). מהלך זה יגביל את בג"ץ כפי שרוצה הקואליציה, ומצד שני הדבר יחזק את הכנסת (לא את הקואליציה!) כפי שרוצה האופוזיציה. בנוסף, ייווצר הבדל ברור במעמד של חוק יסוד בהשוואה לחוק רגיל.
פתרון זה מאפשר גם לשני הצדדים "להכריז ניצחון". יריב לוין יוכל לומר "סוף־סוף השתכנעו כולם שיש להגביל את בג"ץ" ואילו האופוזיציה תוכל לטעון "סוף־סוף הצלחנו למנוע שליטה מוחלטת של הממשלה בכנסת, עכשיו כל חוק יסוד יחייב הסכמה רחבה של 80 ח"כ.
קידום חקיקה זו בנוגע לחוקי יסוד לא פותר פערים עצומים נוספים, אך עשוי להיות צעד ראשון לחזרה לנורמליות, ובמיוחד היות שמדובר על דבר שניתן להשלימו כאן ועכשיו.