ישראל צועדת השבוע לקראת חוויה מכוננת: שופטי בג"ץ, בהרכב מלא, ידונו בסוגיה שלמעשה תכריע בשאלה האם הממשלה תעשה כאן ככל העולה על רוחה, בלי בלמים ואיזונים שמוכרים בדמוקרטיות בין הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת.
במילים אחרות: ממשלת נתניהו מתכוונת לשבור את הכלים ולהרוס את הסדר הקיים. האם השופטים יאפשרו זאת?
הסופר חיים סבתו, שבספרו "תיאום כוונות" מתאר באופן מזעזע את סיפורם של חיילים בחטיבת השריון 679 שנלחמו בחירוף נפש ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, כתב ב"אחרית דבר" לקראת מלאת 50 שנה למלחמה: "ידעתי: העולם לא יהיה עוד בעיניי מה שהיה קודם". לא תהיה זו הגזמה לקבוע שאם שופטי בג"ץ ימנעו מלפסוק נגד מעלליה של הממשלה, נמצא את עצמנו במציאות קשה. זה יהיה אסון שיידרש זמן ארוך כדי להשתקם ממנו ולחדש את מה שנהרס.
בזהירות המתבקשת, מותר כבר לבקש מהנשיא הרצוג להפסיק להתבזות ולחדול מהניסיונות הפאתטיים למציאת פשרה בין נתניהו לבין גנץ.
אדוני הנשיא - הם מנצלים אותך. מדובר במשחק מכור. ראו את שר האוצר סמוטריץ', שבעזות מצח קורא לנשיאת העליון חיות "אל תעזי לפסול חוקי יסוד" - בשעה שלא מדובר כאן בחוקי יסוד, אלא בתיקוני חוק שהתקבלו בחופזה כדי לשרת את נתניהו. ובכלל, איך אפשר להסכים לפשרה שמטילה צל על המשך כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה?
אדוני הנשיא, אולי סוף־סוף תשמיע את עמדתך: לצד מי אתה עומד במאבק על דמותה של ישראל? ערב ראש השנה הוא המועד הנכון לכך.
לפני ימים אחדים דיבר נתניהו עם נשיא אוקראינה זלנסקי. כמו תמיד אצל ראש הממשלה, צריך לחפש את האינטרס שעמד מאחורי המהלך הזה. הנה ניחוש: האוקראינים איימו למנוע מאלפי החסידים להגיע לאומן, מישהו דרש מנתניהו להסדיר את האישורים למסע, ולכן הוא פנה לנשיא האוקראיני.
לי זה מזכיר את המסעות לקבר יוסף, סמוך לשכם. חיילי צה"ל נדרשים לאבטח את המסעות הללו, והורים וקרובי משפחה של חיילים שפנו אליי ביקשו שאבהיר שככל שהדבר תלוי בהם, הם לא יאפשרו להילולות האלה להימשך. "שלחנו את בנינו להגן עלינו מכל אויב, לא כדי לאפשר לקבוצות של קיצונים לנוע בשטחים תוך שילדינו יאבטחו אותם".
אחרי שקראתי שקבוצה גדולה של רבנים קראה לראשי המפלגות מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית לדחות את פסיקת בג"ץ, אני מבקש מהם להימנע מלפנות אלינו עם שיח של "כולנו אחים", ועוד כהנה וכהנה דברי חלקות. הניחו לנו, אנחנו לא אחים ולא נעליים.
לרב חיים סבתו אני מאמין. דמות מופת, שמוליכה אותנו ביושר תוך התחשבות בדעה שונה מעמדותיו לעבר הבנה עמוקה של המציאות. וכך הוא כותב: "אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו פניו. ואותה חנינה ואיתה הארת פנים עומדות הן לנגדו כל ימיו ואינן מרפות ממנו, חוב הוא ועליו לפורעו. וחוב זה עומד מול פני האומה כולה, ועליה לפורעו. ידעתי: העולם לא יהיה עוד בעיניי מה שהיה קודם".