כל דקה חשובה עכשיו. כל שעה שחולפת היא קריטית במאמץ לאתר ניצולים מבין ההריסות שהותירה רעידת האדמה במרוקו. 72 השעות הראשונות שאחרי הרעש ההרסני, מסבירים המומחים, הן הזמן שבו עוד אפשר לראות ניסים. והתושבים, ללא צוותים מקצועיים או ציוד מתאים, נאלצים להסתפק באמצעים פרימיטיביים כדי לחלץ את הלכודים, לעיתים בידיים חשופות ממש. מקווים לנס.
אמש נמשך המרוץ נגד הזמן בכפרים שבאזור ההררי מסביב למרקש, אלו שספגו את עיקר הנזק ברעידת האדמה העוצמתית שהכתה שם בלילה שבין שישי לשבת, ושחלקם לפי הדיווחים נמחקו כמעט לגמרי. הרשויות במדינה הצפון־אפריקאית מסרו כי מניין ההרוגים באסון טיפס ל־2,122 עם עוד 2,421 פצועים.
הגישה לרבים מהכפרים באזורי ההרים, שהינה עקלקלה ממילא גם בימים כתיקונם, נחסמה בשל מפולות סלעים, וכוחות החירום וחיילים ששלח צבא מרוקו פועלים על מנת לפנות מכשולים מהכבישים כדי לשלוח דרכם מים, מזון, אוהלים וציוד חיוני אחר לתושבים שנפגעו ושאיבדו את כל רכושם. בתמונות ששידרה הטלוויזיה הממלכתית במרוקו נראו גם מסוקים שהנחיתו מהאוויר אספקה לאותם כפרים מבודדים.
בעיצומם של מאמצי החילוץ הכתה באזור, בסביבות השעה 9 בבוקר (שעון מקומי), רעידת משנה בעוצמה 3.9, ואף שלא דווח על נזק נוסף היא הייתה עוצמתית מספיק כדי לזרוע בהלה בקרב התושבים שכבר עתה חוששים שהבתים שנותרו על תילם הפכו ללא־יציבים ויקרסו בכל רגע, חשש שהביא המונים במרקש ויישובי הסביבה לישון כבר שני לילות רצופים ברחובות ובכיכרות.
גם בכפר מולאי ברהים, יישוב בן 3,000 תושבים ששוכן כ־40 ק"מ דרומית למרקש וספג נזק כבד ביותר ברעידת האדמה, סיפרו ניצולים כי חפרו בידיהם וחילצו גופות מההריסות. "איבדנו את הבתים שלנו ואת האנשים שלנו, ואנחנו ישנים בחוץ כבר יומיים", סיפר בייאוש יאסין נומגאר בן ה־36. הוא ואחרים בכפר הביעו תסכול מתגובת השלטונות, והתלוננו על מחסור במים ומזון. "אנחנו פשוט רוצים שהממשלה תעזור לנו", אמר. בהמשך דווח כי אחד הכבישים המרכזיים באזור נפתח לתנועה, ומשאיות עם מזון שנשלחו על ידי השלטונות בסיוע עמותות אזרחיות הגיעו לכפר.
אחד מתושבי הכפר סיפר כי איבד את אשתו וארבעת ילדיו באסון. צוותי החילוץ בכפר מצאו עד כה את גופותיהם של שלוש מבנותיו של האיש, ששמו להצ'ן, אבל מההריסות טרם חולצו גופותיהם של אשתו ובנו. "איבדתי את הכול", אמר, "אני לא יכול לעשות כלום עכשיו, אני רק רוצה לברוח מהעולם ולהתאבל".
בכפר הסמוך תפגאת, שלפי הדיווחים נחרב כמעט לחלוטין ורק בניינים מעטים בו נותרו עומדים, סיפר עומר בנהנה בן ה־72: "שלושה מנכדיי ואמם נהרגו. הם עדיין מתחת להריסות. רק לפני זמן קצר הם שיחקו בחוץ". התושבים באזור, שכלכלתו נשענת רבות על ענף התיירות, חוששים כעת מהעתיד. "זו קטסטרופה. אנחנו לא יודעים מה יהיה. הסיוע עדיין לא מספק", אומר סאלח אנצ'ו בן ה־28, תושב הכפר אמיזמיז.
גם ברובע היהודי שבעיר העתיקה במרקש הפכו סמטאות לעיי חורבות. יהודים אמנם כבר לא מתגוררים ב"מלאח", אבל הרובע הוא משכנם של תושבים לא מעטים - שמשוועים כעת לעזרה. אחת מאותם תושבים היא אמל, המשמשת כמנקה בבית הכנסת הסמוך. "הבית קרס, הכול נפל. על הבת שלי כמעט נפל קיר, בשנייה האחרונה היא זזה", סיפרה.
קובי יפרח, המנהל את המוזיאון של הקהילה היהודית במרקש: "זאת ההזדמנות של חברות ישראליות, של ארגוני סיוע מהארץ, לבוא לפה ולעזור לתושבים. לעשות מחווה בשביל לעזור להיסטוריה היהודית שהייתה פה".
יפרח מתגורר במרקש בעשר השנים האחרונות. על הרגע שבו האדמה רעדה סיפר: "במהלך ערב שבת כל הבית זז. אנחנו הספקנו לברוח, לרוץ החוצה. אחרי שיצאנו הבנו מה הנזק, מכל המלאח עלה עשן מטורף של אבק. בשני הלילות האחרונים ישנו למטה, כדי להיות בהיכון ליציאה, אם תהיה רעידת משנה".
כתבנו איתמר אייכנר מוסיף כי בית הכנסת המרכזי "אל־עזמה" ברובע היהודי ניזוק קלות ברעש. "זה נס שבית הכנסת נשאר על תילו", אמרו וסיפרו כי איש מהקהילה לא נפגע. "נצטרך לתקן את הנזקים לפני ראש השנה", אמר ג'ק קדוש, נשיא הקהילה היהודית במרקש.
