במלחמת יום הכיפורים נלחמתי כחייל סדיר בסיירת שקד בגזרה הצפונית של התעלה. רבים מבני דורי עוצבו במלחמה זו, והמשותף לרובנו היה אובדן האמון במנהיגות הפוליטית. יותר מכל נפלה בנו התובנה ששום דבר לא מובן מאליו, וחייבים לחתור לחברה שחייה מבוססים על משמעות. אצל רבים נולד גם הצורך לעשות הכל כדי שזו תהיה המלחמה האחרונה. הסכם אוסלו נתן מענה לשאיפה זו. כתושב עפרה, בירכתי עליו. חשבתי אז שערך השלום מחייב ויתורים, הן בשל משמעות השלום והפסקת שפיכות הדמים - אך לא פחות חשוב, בשל חשיבות השלום הפנימי בתוך החברה הישראלית. עם זאת, כאשר למרות ההסכם גברו הפיגועים, האשליה נמוגה והתפוגגה.
זר לא יבין זאת. עפרה, יישוב בן 400 משפחות באותה עת, איבד שישה תושבים שנרצחו בדרכם לביתם. חוויה טראומטית שכזו הייתה נחלתם של יישובים רבים משני צידי הקו הירוק, רוקנה את ההסכם מתוכנו והעצימה את חוסר האמון במערכת הפוליטית - כפי שקרה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. כישלון ההסכם ותוצאותיו האכזריות חשפו את אובדן האמון בפלסטינים ובמנהיגיהם, את מסכת הכזבים והשקרים שאפיינה אותם (שהתחזקה אחרי ההתנתקות), מה שהוביל לכך שכל אפשרות להסכם נוסף עימם ירדה מסדר היום. לא בכדי נושא זה נעדר מהשיח בחמשת סיבובי הבחירות האחרונות. הוויכוח הרעיוני החשוב בין מצדדי ארץ ישראל השלמה לתומכי הנסיגה לטובת שלום התאדה לחלוטין. השמאל הלך והצטמק לו במהלך השנים, הימין הלך והתחזק, ותנועת ההתיישבות התרחבה והגיעה לחצי מיליון אזרחים.
שאלות רבות נגזרות ממציאות מורכבת זו: האם אכן החברה הישראלית הפנימה שאין פרטנר בצד השני שניתן לסמוך עליו? מהי תשובת המתיישבים ביהודה ושומרון לשאלות הקשות המטרידות חלקים מהחברה הישראלית בהמשך המצב הקיים? האם הפוליטיקאים מבינים שלא ניתן להטיל גזרות על הציבור באופן חד־צדדי, ממערכת המשפט ועד הסכם מדיני? והחשובה ביותר - האם אנו רואים במצב הנוכחי חלון הזדמנויות להשכנת שלום בינינו, או שמצפה לנו המשכו של הקיטוב הנוכחי?
קשה להתנבא לאן הרוחות העזות המנשבות היום יובילו אותנו. צריך רק לקוות שבעקבות שני המחדלים הללו, מלחמת יום הכיפורים ואוסלו, אכן רכשנו לעצמנו את מידת הצניעות והענווה להודות בקול רם שאין הדבר תלוי רק בנו. ישנם מגמות ותהליכים שאין להם תשובה כאן ועכשיו. לעיתים כוונותינו טובות, אך מעשינו לא תמיד רצויים. המסקנה העיקרית היא הצורך להפנים שאין לנו שליטה על המציאות, והשאיפה המובנת להגיע לפתרון כאן ועכשיו עומדת בעוכרינו ובמידת מה נובעת מהמשיחיות הנמצאת באתוס היהודי. לא בכדי, במקורות שלנו הגאולה היא תהליך "קמעא קמעא".
גמר חתימה טובה .
