איש עסקים בכיר שפגשתי לאחרונה פתח את הפגישה איתי בשאלה שהוא מפנה לבני שיחו בימים אלה: "בוא נדמה את מדינת ישראל לחברה עסקית, מה קרה בעיניך לערך ולמוניטין של החברה הזאת בשנה האחרונה, האם הוא עלה או ירד, ובכמה אחוזים?".
זה תרגיל טוב שכדאי שכל ישראלי יעשה לעצמו בימים אלה. עוד לפני שתמשיכו הלאה תעצרו רגע ותנסו לחשוב על הפרמטרים השונים.
אותו אדם הוא יזם בעל ותק, לא איש פוליטי בכלל, ועניתי לו שאני מרגיש שמדובר בירידה של כ־40 אחוז. כלכלה, שסע חברתי, יוקר המחיה, ביטחון אישי - עשיתי שקלול מהיר של כל אלה ושלפתי תשובה מהבטן. מתברר שהממוצע של תשובות הנשאלים נע סביב ירידה של 40 עד 50 אחוז. מי שבא איתו במגע הם יזמים, אנשי עסקים, ורבים מקהילת העמותות והעשייה החברתית שבה הוא מעורב.
והנה, אתמול, נציג מטען הממשלה מתעקש להמשיך במדיניות הזאת. כשהקורונה פרצה לחיינו הייתה מחלוקת האם צריך לעבוד מולה עם פינצטה או עם פטיש. בממשלה הנוכחית, שכאילו אין צרה אפשרית שהיא מתעקשת שלא לטפח, גם הקורונה פתאום מרימה ראש ואפשר לסמוך על החבורה המפוארת הזאת שגם בסוגיה הזאת נסתבך כהוגן בזכותה. אז פעם דובר על פינצטה או פטיש, אבל הממשלה הנוכחית מקדשת את ה־D9 ואת ההרס כערך עליון.
נציג הממשלה שנשלח אתמול לדיון בבג"ץ, עורך הדין אילן בומבך, הציג אסטרטגיה חדשה. מעכשיו גם מגילת העצמאות היא מסמך שנוי במחלוקת. לדברי בומבך מגילת העצמאות היא מסמך בהול, חפוז. על פי בומבך המגילה הלא אפויה הזאת נחתמה על ידי קבוצה שאינה מייצגת את האוכלוסייה בישראל וזו בכלל לא התכוונה לכך, אבל כבלה את כולנו למחויבות משפטית בעייתית. בומבך מתח ביקורת על היעדרם של ערבים ומיעוטן של נשים בקרב חותמי מגילת העצמאות. לחשוב על ההרכב של הממשלה ששלחה אותו לבית המשפט כדי לומר את הדברים האלה ולמות מצחוק.
בקיצור, כאמור, D9. אצל חברי הממשלה הזאת, אצל גרורותיהם ואצל באי כוחם, שום דבר כבר לא קדוש. אין שום קרקע יציבה משותפת שאפשר לעמוד עליה. אין שום דבר שהוא רחוק מדי או מוגזם מדי עבור שליחיו של נתניהו. ועכשיו, הגענו למגילת העצמאות.
מה אמור להרגיש הבוקר חייל בצה"ל שעומד למסדר מול הדגל ולצידו מתנוססת מגילת העצמאות? מה אמורה לחשוב נערה שהולכת במסדרון בית הספר ורואה את המגילה תלויה?
מה שבא כוחה של ממשלת ישראל רוצה שהם יחשבו (תמורת שכר טירחה ראוי כמובן), הוא שמגילת העצמאות היא עוד מסמך פוליטי שהשמאלנים הפריבילגים של פעם, אלה שלא ייצגו באמת את האוכלוסייה כתבו.
אפשר וצריך לדבר על מגילת העצמאות ועל המחויבות החוקתית שהיא גוזרת עלינו, אי־אפשר לערער את היסודות הערכיים שעליהם היא מושתתת. מה שעשה אתמול עורך הדין בומבך, כמנהגה של הממשלה הזאת כבכל תחום, הוא לערער לנו את הקרקע מתחת לרגליים.
ועכשיו, תחזרו רגע לשאלת הפתיחה. כשהחל מאתמול גם מגילת העצמאות, זו שאותה כתבו ועליה חתמו אישים שרובם היו מושקעים בכל מאודם בבניית תשתית המדינה שבדרך, גם היא מסמך שנוי במחלוקת. האם יש בהנהגה של ישראל אדם אחד שפוי שמנסה לעשות משהו כדי לעצור את הצלילה בערך ובמוניטין שלנו?
