הצפות בערים, עצים שקורסים, בורות שנפערים בכבישים ותקלות במערכות רמזורים. מדינת ישראל קיבלה אתמול אזהרה מפני מה שצפוי להפוך בעתיד לבעיה לאומית קשה. הסופה "דניאל" שהכתה בעוצמה לאחרונה ביוון ובלוב הגיעה ארצה, בעוצמה נמוכה בהרבה. ואולם גשמים מקומיים חזקים שירדו בשעות הבוקר המוקדמות, בעיקר בגוש דן, השרון והדרום, גרמו לנזקים במוקדים שונים.
בבני־ברק קרס עץ וכביש נחסם לתנועה. בחולון נפער בור בכביש בעקבות הגשמים. בהרצליה שני בורות נפערו וגרמו לחסימת התנועה. ברמת השרון נרשמו עומסי תנועה בעקבות תקלה במערכת הרמזורים. ברמת־גן רמזור כמעט קרס סמוך לקניון איילון. חופי הים מראשון־לציון ועד נתניה נאסרו לרחצה מחשש לסחף.
לפי נתוני הגשם מתחנות השירות המטאורולוגי, תוך שעה אחת אתמול בבוקר ירדו 20 מ"מ גשם ברמת השרון ובהרצליה, כשהממוצע לכל חודש ספטמבר הוא פחות ממילימטר. בכל אוקטובר יורדים באזור בממוצע רק כ־30 מ"מ גשם. בתל־אביב ובהרצליה נמדדו אתמול יותר מ־40 מ”מ. בכפר הירוק 39, כפר־סבא 27, בת־ים 26, חולון 18. נחום מליק ממטאו־טק מוסיף כי "היום מזג האוויר יהיה מעונן חלקית ולא צפוי גשם. בסוף השבוע וביום ראשון מזג האוויר יהיה נאה יחסית – חם ביום ונוח בשעות הלילה".
מדי שנה גורמים שיטפונות בישראל נזק רב לרכוש, לתשתיות, לקרקע חקלאית ולפעילות הכלכלית במשק, ואף גובים קורבנות בנפש. ההצפות אתמול לא היו צריכות להפתיע: מומחים מתריעים כבר שנים מעלייה באירועי מזג אוויר קיצוני לצד בעיות תשתית קשות. ישראל לא ערוכה לגשמים חזקים למרות שמשבר האקלים צפוי לגרום לעוד ועוד סופות, גשמים חזקים וגלי חום.
פרופ' קולין פרייס, ראש החוג למדעי סביבה באוניברסיטת תל־אביב, אומרת ש"אנחנו לא מוכנים לכמויות גשם כאלו. לפי התחזיות בעתיד יהיו לנו פחות משקעים אבל תהיה עלייה בכמות הגשמים. הם יהיו יותר עוצמתיים. בכל אירוע יהיה לנו יותר גשם אבל בסך הכל פחות מים. זה איזשהו פרדוקס. פחות מים אבל בעוצמה גדולה יותר. כמובן שהתשתיות לא יכולות לעמוד בזה".
ד"ר עמיר גבעתי, גם הוא מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל־אביב, הוסיף: "ירדו עשרות מ״מ באזורים במישור החוף ובשרון. מדובר באירוע נדיר וחריג ביותר לעונה. אין ספק שמדובר בהשפעת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים: עלייה בתדירות ובעוצמות האירועים הקיצוניים. הקיץ החם באופן חסר תקדים השנה גרם לטמפרטורות ים תיכון גבוהות שהעצימו את הסופות באיטליה, לוב ואפילו גם באזור שלנו. ישראל איננה לוב שחוותה אסון שיטפונות חסר תקדים אלא מדינה מתקדמת, אבל גם כאן דרושה היערכות שונה למשבר האקלים: שיפור תשתיות הניקוז והקמת מערכות התרעה".
בביקורת של מבקר המדינה נמצא כי התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שיטפונות מתבצעת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה – ואינה נסמכת על ראייה אגנית משלבת ועל ניתוח כלל־ארצי. כמו כן עלה כי אין רגולטור אחד העוסק בתחום וכי הנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל.
