"דווקא מכיוון שפגשתי במסירותו הרבה של ישראל מקרוב מאוד, הדברים האחרונים שאמר בגנות הציונות כאבו לי וקוממו אותי. היו בדבריו טעויות היסטוריות, אבל גם ביטוי של כפיות טובה כלפי הלוחמים הציונים בצבאות בעלות הברית שלחמו בנאצים, וכלפי מדינת ישראל, שבחסותה ובזכותה מיליוני ישראלים חיים בבטחה בישראל ובתוכם גם אייכלר עצמו".
המתיחות של התקופה האחרונה הצליחה לחלחל גם לחברות בין ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) לח"כ ישראל אייכלר (אגודת ישראל) – אך הקשר נותר חם. לשאלה מה הם מעריכים האחד אצל האחר מיהר ח"כ אייכלר לספק תשובה: "העובדה שהוא תרם כליה מעידה על האישיות שלו יותר מכל דבר אחר. עד היום הצלחנו בס"ד לשמור על רמה עניינית בשיחות בינינו, וגם לדיוני הוועדה מעולם לא נכנסו האמוציות והרעשים מבחוץ. אני מקווה שנמשיך כך". טרופר הוסיף: "המחויבות הגדולה שלו למען פצועי צה"ל היא דבר שהערכתי מאוד".
1 צפייה בגלריה
yk13590347
yk13590347
(צילום: רפי קוץ)
את הרגע שבו הפכו ממכרים לחברים, שגם מעריכים מאוד זה את זה, מציינים השניים במשותף. זה קרה במהלך דיוני ועדת העבודה והרווחה, שבראשה עומד אייכלר. ברוב המקרים הדיונים בוועדות מובילים לעימותים ולחידוד ההבדלים בין קואליציה לאופוזיציה, אלא שבמקרה הזה נרקם קשר עם טרופר – שיחות על עבודה, דרך פרשת השבוע ואפילו פרשנות שונה ו־ויכוחים על זווית ההסתכלות שלהם על היהדות. בין השניים נרקמה מערכת יחסים של אמון עם דגש על שיתוף פעולה ופרגון.
ח"כ טרופר: "התמיכה והסיוע לפצועי צה"ל, שנפגעו בגופם או בנפשם, נמצאת בליבת העשייה שלי. פגשתי יו"ר, אדם חרדי שלא שירת בצה"ל, שזיהה את חשיבות העניין ונרתם בכל מאודו לסייע. הרב אייכלר פינה את כל סדר היום של הוועדה לעיסוק בנושא. זה נמשך ימים ולילות כדי שהמדינה תסייע למי שהיא שלחה לקרב וחזרו ממנו פצועים".
ואכן, ביום האחרון לפני היציאה לפגרה, החוק אושר בכנסת. באחד הדיונים, מספרים השניים, התפתח בוועדה עימות קולני סביב סעיף הנוגע להלומי הקרב. אייכלר קרא לטרופר לצד ואמר: "דבר אליהם כלוחם אל לוחמים. חשוב לי שהצעת החוק תעבור פה אחד". טרופר נענה לבקשה והלוחמים התייצבו מאחורי ההצעה. בסוף הדיון נרשמו רגעים יוצאי דופן בכנסת, כשלוחמי סיירות מקרבות סג'עיה חיבקו את אייכלר.
מה למדתם זה מזה?
טרופר: "שלמרות חילוקי דעות עמוקים, אפשר לשתף פעולה. ברגע שאנחנו נכנסים יחד לדיון, אנחנו עובדים כצוות". אייכלר: "את הצורך לקבוע סדרי עדיפויות וגם את שיתוף הפעולה והעזרה לזולת, שלא באים על חשבון עמידה איתנה על השקפת עולמך".