למרות שהכירו עוד קודם, החברות האמיתית בין שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) לח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) התבססה במהלך הדיונים הארוכים בוועדות הכנסת, שנמשכו לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה. ברגע שסופר נכנס לכנסת לפני ארבע שנים, ח"כ ביטון היה מהראשונים לתת עצה טובה ולברך אותו – מה שהפך עם הזמן לקשר מקצועי וחברי. "זה התחיל בשיחות אישיות", נזכר ביטון, "בהמשך התארחתי אצלו עם משפחתי, ואירחתי אותו. מכיוון שאשתי שומרת שבת וכך גם הוא ומשפחתו, האירוח כלל לינה בימי שישי. שני הבנים שלנו יצאו באותו זמן לקורס קצינים, וגם הם הפכו לחברים טובים".
סופר מוסיף: "החברות העמיקה כשמיכאל היה שר במשרד הביטחון ואני הייתי עמוק בטיפול בפצועי צה"ל. הייתה לנו מהרגע הראשון שפה משותפת. באחד הימים יצאנו יחד לסיור מקצועי בצפון ואחרי שסיימנו נסענו להתפלל בקברו של רבי מאיר בעל הנס, ומשם אליי הביתה לעשות מנגל. גם הנשים שלנו חברות מאוד טובות. אשתי לימדה את מיכאל להכין קוסקוס, הוא היה מתקשר בחמישי בערב ומקבל את המתכון".
ומה הם אוהבים זה אצל זה? ביטון: "אני אוהב מאוד את הצניעות ואת הענווה של אופיר. הנושא החברתי וגם הנגב והגליל חשובים לו באמת. זה מחבר בינינו. בימים שכולם מדברים על התחום המשפטי ושוכחים את הפערים החברתיים ואת הפריפריה, הלב של אופיר תמיד במקום הנכון. חתמנו יחד אצל הנשיא על אמנה שמטרתה לייצר שיח מכבד יותר. אנחנו אנשים שונים, שייכים למפלגות שמייצגות דברים שונים, אבל מציגים יחד פוטנציאל לשיח ושיתוף פעולה. מאוד הערכתי אותו שהוא שם על השולחן את ההתמודדות האישית שלו כהלום קרב". סופר: "הוא אדם עם לב ענק. הוא נותן ללב שלו להוביל לכיוון הנכון. אין אחד שלא היה רוצה שמיכאל יהיה במפלגה שלו".
על המחלוקות שמפלגות כמעט כל בית בישראל אומר ביטון: "אני לא מאמין בלהוציא זעם על חברים בשל מחלוקת פוליטית, קשה ככל שתהיה. למרות שיש לפעמים כעסים חייבים לשמור על שיח מכבד. אני מקווה שהרוח שלנו תגבר על הרוח של הקיצונים. אני בכלל מצפה מפוליטיקאים לא לשנוא אף אחד". סופר: "בסוף שנינו מבינים שאנחנו מחויבים למשמעת סיעתית. אני מאמין שכל עוד קיימות מערכות יחסים מהסוג שלנו, זה מסייע להגיע להסכמות ולפתרונות. לפעמים הוא דוחף לי שאילתות על תחומי משרדי, ואני עונה לו: מה אתה מגיש לי שאילתה, לא יכולת להרים טלפון?".
מה למדתם אחד מהשני?
ביטון: "למדתי ממנו שאפשר להצליח בגדול ולהגיע למקום הראשון בפריימריז בלי לוותר לרגע על איפוק וענווה". סופר: "ממיכאל למדתי שבתוך המרוץ המטורף של הישגים ותוצאות, יש רגעים שאפשר לעצור בהם ולייצר גם משמעות ואווירה טובה".
