לכאורה היו מעט מכנים משותפים בינינו. מקום הלידה – תל־אביב, ארץ המוצא של ההורים – פולין. הרקע שממנו באנו הסביבה החברתית שבה צמחנו היו שונים כל כך. אבל בשבוע האחרון של השנה איבדתי חברה־עמיתה, אראלה רצין, האישה והאגדה, שגדלה והתחנכה בקיבוץ תל יוסף, במקום הכי רחוק מהמסורת היהודית. אני חניכת "בית יעקב" בבועה החרדית הגדולה ושוקקת החיים של תל־אביב בשנות השישים, נשמתי את המסורת היהודית שזרמה וזורמת בדמי. תפילות ראש השנה ויום כיפור צימררו אותי מאז נצמדתי מפוחדת כילדה אל אמי כשהיא מתחננת בבכי "אל תישכחני לעת זיקנה, ורוח קודשך אל תיקח ממני".
כשאראלה הגיעה בפעם הראשונה לתפילת "כל נדרי", בשנות הארבעים לחייה, נדהמה ממשך התפילה וכדי להתרענן שלפה מתיקה מסטיק והתחילה ללעוס. המארחת – בת דודתה כמעט התעלפה.
כל אלו, לא הפריעו לידידות בינינו. אראלה מלאת החיים, שסיפרה את הסיפור הזה בצורה הכי משעשעת בעולם, הייתה קודם כל ואחרי הכל אדם. היא רצתה ללמוד כל הזמן, בסקרנות בלתי נלאית, ולהבין גם את אורח החיים החרדי לרבדיו, בלי פחד מהדתה. גם אני למדתי ממנה שיטות עבודה, תמיכה בהסתכלות מחוץ לקופסה, והבנה קרובה יותר לעולם של ישראל אחרת, עם נגיעות במסורת בצורה שונה לחלוטין ממה שהורגלתי. כל זאת, מבלי לשנות ולו בקורטוב את השקפת עולמי ואורח חיי.
ישראל, מלאה קשרים אנושיים בין חילונים לחרדים כמו הידידות שהייתה ביני ובין אראלה רצין ז"ל. עמיתים לעבודה, שכנים לבניין, קרובי משפחה - פאזלים שלמים של חילונים, מסורתיים וחרדים. לרמטכ"ל הרצי הלוי, צאצא של משפחת הרבנים הידועה משפחת קוק יש למעלה מאלף קרובי משפחה מהמיין סטרים החרדי, כולל ראשי ובחורי ישיבות ואברכי "כוללים". גם לדוד ברנע, ראש המוסד, יש אח חרדי.
מי רוצה לפגוע בקשת היפיפייה הזאת שידעה ברובה לחיות עד השנה האחרונה? מעבר למציאות הפוליטית המטורפת של השנה האחרונה , מדאיגה אותי מאד המגמה שעולה מהשיח הרעיל שגורס: אנחנו לא אחים. לא מכבדים. לא מכילים. לא מבינים. לא כואבים איש את כאבו של רעהו. כמסורת הדורות של משפחתי ושל עם ישראל כולו לתפוצותיו, הרי תמיד היה מדובר באתגר לא פשוט.
לקראת השנה החדשה הבה נקבל על עצמנו את העצה המצמררת הפשוטה והמאתגרת גם יחד, החקוקה בבית העלמין של צפת על מצבתו של האר"י הקדוש – מחבר ספר הזוהר מגדולי המקובלים. "טוב לקבל עליו לאהוב כל אדם מישראל לפני התפילה ויאמר זאת בלב שלם: הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך. והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי". לא תמיד יהיה קל, אבל מומלץ לפחות להשתדל. וכן, זה אפשרי. שנה טובה.
י
