"היום אין דברים כזה מזרחים, אשכנזים. היום כולם מזרחים", אומר שאולי באחד המערכונים של "הפרלמנט". אבל הנושא העדתי עדיין חי ובועט בישראל, וכפי שאומר שאולי במערכון אחר – אנחנו לא יודעים אם יש מו"מ לחלץ אותנו ממנו. "קרועים: סיפורם של המשתכנזים בישראל" של רון כחלילי היא עוד סדרה על השד העדתי. כמו שאפשר להבין מהשם שלה, היא עוסקת במזרחים שוויתרו על הזהות המזרחית שלהם כדי להיטמע בחברה הישראלית. אלה שאומרים עליהם: "אה, אתה מרוקאי? דווקא לא נראה".
תופעת ההשתכנזות אינה ייחודית לישראל. בארה"ב דובר על התופעה כבר בשנות ה־80. שם אפרו־אמריקאיים הצניעו את הזהות שלהם כדי להצליח בסביבה "לבנה", למשל עולם האקדמיה. גם בישראל נושא ההשתכנזות נחקר במסגרת האקדמיה, וחבל שהזווית הזאת נעדרת מהסדרה ולא מרואיינים מספיק מומחים לנושא.
מרבית המרואיינים בסדרה הם אנשי תקשורת. "האם אתה משתכנז?", שואל אותם כחלילי, ורובם עונים תשובות שכבר שמענו. היחידות שמצליחות לחדש ונותנות תשובות מורכבות הן אורטל בן דיין (שהיא גם סוציולוגית) והקומיקאית עדי ששון. בן דיין היא היחידה שמנסה להתעמת עם המושג "משתכנז" וטוענת בצדק שהוא קצת בעייתי. ששון מראה שגם בתל־אביב של 2023 מצופה מתושבים חדשים להתנהג כמו "תל־אביבי" מ־1993. לעיר יש עוד הרבה דרך לעשות כדי להיות פלורליסטית באמת, וכל מזרחי שמגיע אליה מהפריפריה מרגיש זאת היטב. יש אנשים שמרגישים בתל־אביב בבית מהרגע הראשון, ויש כאלה שצריכים להוכיח שהם שייכים אליה.
עודף אנשי התקשורת הוא נקודת החולשה של הסדרה, שכן תקרת הזכוכית לא נמצאת רק שם. היא בכל מקום. זאת גם בחירה קלה לראיין אנשים מפורסמים, לא טיפוסים ביישנים במיוחד, שתמיד יספקו את הסחורה. עוד בחירה תמוהה היא לתת זמן נרחב לשרת ההסברה גלית דיסטל־אטבריאן, שהופעתה בסדרה מיותרת כמו התפקיד שלה בממשלה. כנציגת השלטון מצופה ממנה להגיד מה בדיוק היא עושה למען השוויון. כחלילי שואל אותה מדוע ממשלות הליכוד לא עשו דבר לאורך השנים כדי לגוון את מערכת המשפט ולצמצם את חוסר השוויון בחברה הישראלית, ושרת ההסברה משיבה כי רק עכשיו הימין התחיל באמת למשול. במקום ללחוץ על השרה כדי לקבל תשובה עניינית, כחלילי עושה לה הנחות שאין אפילו באלי אקספרס.
למרות המופע של שרת ההסברה, מדובר בסדרה שעשויה טוב כמו כל היצירות של כחלילי, גם אם היא לא תמיד חדה כמו קודמותיה. נמתין ונראה אם הממשלה הנוכחית תעזור למזרחים להפסיק להתבייש בזהות שלהם ולהגיע לתפקידי מפתח, כפי שמבטיחה דיסטל־אטבריאן. בואו נהמר שזה לא יקרה. הממשלה הזו היא רובין הוד הפוך: שודדת את החלשים ונותנת לחזקים.
בקטנה
בסדרת המתח "בעירה" (נטפליקס) מתקיים השילוש הקדוש שמבטיח בינג' קליל: זה מותח, זה כיף וזה בספרדית. הסדרה, בכיכובה של אורסולה קורברו (טוקיו מ"בית הנייר"), מבוססת באופן חופשי למדי על סיפור אמיתי שבמרכזו רצח של שוטר. שמונה פרקים בסך הכל, בדיוק הזמן שמספיק לסדרות מהסוג הזה לפני שהן מתחילות להעיק.
