המצולמת: ביתיה ולצמן (25), רווקה מביתר־עילית.
מקום: עין קובי, פארק בגין
לנקות את הראש. "אני במסע בין מדינות, מחפשת את המקום שלי. באתי לכאן לנקות את הראש, לחשוב על העתיד שלי ולעשות איתו סדר. לפני שבוע וחצי חזרתי מארצות־הברית, אחרי תשעה חודשים שם. התמקדתי בקראון הייטס, שכונת החב"דניקים בברוקלין ומשם טיילתי ברכב שכור בחוף המזרחי וישנתי אצל משפחה וחברים. בקראון הייטס התנדבתי בבית הארחה מול '770', מרכז חב"ד העולמי, איפה שהתגורר הרבי. המון תיירים באים לשם להתפלל. עבדתי בטלפון מול תיירים ועזרתי להרבה אנשים שנתקעו למצוא חדר בבית ההארחה או לקשר אותם למקומות בשכונה. זה ריגש אותי שיכולתי לעזור לאנשים.
ברכה מהרבי. "אמא שלי אמרה שלא מפתיע שהגעתי ל־'770', כי נולדתי מהברכה של הרבי. ההורים שלי חזרו בתשובה לפני שנולדתי, אבל הם לא חב"דניקים. הרבה שנים הם לא הצליחו להיכנס להיריון, וחברה חב"דניקית של אמא אמרה לה לנסוע לניו־יורק לקבל ברכה מהרבי. היא נסעה וקיבלה מהרבי שישה שטרות של דולר עם ברכה 'דולר לך, לבעלך, ולתינוק שייוולד' - כך היה נהוג. שמונה שנים עברו והיא לא נכנסה להיריון. הם החליטו שאם טיפול הפוריות הבא לא יצליח, הם יפנו לאימוץ. החברה של אמא שאלה לגבי הדולרים, וגילתה שאמא לא נתנה מהם לאבא, כפי שהרבי אמר בברכה, כי היא דאגה שהוא יאבד אותם ולא הייתה בטוחה כמה הוא מאמין ברבי. החברה שיכנעה אותה לתת לאבא את אחד הדולרים, הטיפול הצליח והיא נכנסה להיריון אתי. זה היה נס. אחרי שנולדתי היא תקעה לי את אחד הדולרים, וכשאחי נולד, נתנה לו גם אחד, והיום לכל אחד במשפחה יש דולר מהרבי. בנעורי התחלתי יותר להתחבר לחב"ד. אהבתי שהם מציגים את היהדות כדרך חיים אנושית ובריאה, ולא כמשהו שסוגר וחונק אותך.
תאונה בתאילנד. "אתה רואה את הצלקת שלי? עברתי תאונה קשה בתאילנד לפני שש שנים, פתחתי את כל צד שמאל של הראש, מהגבה אחורה. נסעתי לשם עם חברה, היינו בנות 20 וזה היה הטיול הגדול הראשון. שמרנו שבת וכשרות אז התחברנו עם בית חב"ד שם. בפוקט פגשנו ישראלי ששיכנע אותנו לעשות מסלול טרקטורונים. במהלך המסלול הדרדרתי לתהום וקיבלתי מכה בראש מעץ, כל כך חזקה שהקסדה התפוצצה. הייתי בטוחה שאני מסיימת את החיים. לקחו אותי בג'יפ לבית חולים ואיבדתי את הכרה. בדרך עצרו במסעדה ועטפו לי את הראש בנייר טואלט. ברוך השם, היה בית חולים די קרוב, 20 דקות נסיעה. השליחה מבית חב"ד עשתה הכל כדי לעזור לי, כמו הורה. חברת הטרקטורונים רצתה לשלוח אותי לבית חולים זול, והיא דאגה שאגיע לבית חולים פרטי, אמריקאי. היא באה כל יום לבקר, הביאה לי אוכל כשר ודיברה עם ההורים שכמעט מתו מדאגה. ביליתי שבוע בבית חולים ולמזלי לא היה נזק מוחי. בלי הקסדה סביר להניח שהייתי מתה. אחרי התאונה נשארתי בתאילנד וסיימתי את הטיול שתיכננו. אפילו עליתי שוב על טרקטורון, שלא תהיה לי טראומה. דווקא לחברה שלי, שראתה אותי מדרדרת עם הטרקטורון, נשארה טראומה מהאירוע.
השליחה מפוקט. "נקשרתי לשליחה מפוקט. כשחזרתי לארץ שמרנו על קשר ולמדנו ביחד תניא - ספר הייסוד של חסידות חב"ד. לפני שנתיים היא נפטרה ממחלה וזה קצת שבר אותי. היא עוד לא הגיעה לגיל 40. הרגשתי פתאום שאין לי מדריך. אני בחורה ואני צריכה מישהו שיוביל. אבל הקב"ה מסובב לך עוד אנשים, ועכשיו בניו־יורק הקב"ה שלח לי אנשים שחיזקו אותי.
כרטיס בכיוון אחד. "אל תצחק, יש לי מטרה להיות בכל מקום בעולם. רשמתי בטלפון את כל המקומות שאספתי מהמלצות, ואני רוצה לתקוע יתד בכל מקום ולהמשיך הלאה. אני זורמת עם החיים ולוקחת מה שמתגלגל לי. מעניין אותי להתנסות בכל מיני סוגי חיים. בינתיים אני צריכה להרוויח קצת כסף. למדתי צילום ואני רוצה להתמקצע בזה. מעניין אותי טבע, אבל אין בזה הרבה כסף. מצילום אירועים אפשר להתפרנס, אבל זה לא בשבילי כי אני צריכה שקט. כרגע אני מתפרנסת מעבודות עיצוב גרפי פשוטות. אחרי החגים חשבתי לנסוע לצפון תאילנד, ומשם להמשיך למדינות אחרות. אני רוצה לקנות One Way Ticket ולחזור כשאחזור".
חניון לילה עין קובי, פארק בגין
החניון: קמפינג מוסדר בחניון הלילה של קק”ל בצל העצים בהרי ירושלים וייז: עין קובי באזור: דרך נוף פארק בגין (4X4), עין יואל, חורבת חנות, שביל הקיסר, נחל קטלב יש: חורשת אורנים, מחסה ללינה, בור בישול ומדורה, שולחנות קק"ל, פחים, לינה באוהל אישי, ברזים אין: שירותים ומקלחות, נקודות חשמל, תאורה ושמירה
