יגאל עמיר רצח ראש ממשלה - ודינו היה צריך להיות מוות, על מנת להבהיר שלא מדובר ברצח ככל רצח נפשע אחר, אלא במהלך נגד ריבונותה של המדינה, שמחייב יחס חסר תקדים. ויחד עם זאת, אני מסוגל להבין מדוע ראש הממשלה נתניהו החליט שלא להגיע השנה לטקס הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין, ולהסתפק בנאום בכנסת.
גם בשנים עברו הושמעו במהלך טקס זה קריאות נגד נתניהו, שפגעו בממלכתיות האירוע. השנה, באווירת הקיטוב הנוכחית, אין ספק שאם הוא היה בוחר להשתתף בטקס - הקריאות המתלהמות היו מגיעות לשיאים חדשים, והמאורע כולו רק היה מלבה את להבות השנאה. עצוב לי שזהו המצב. אני מייחל ליום שבו עצרת לזכר רצח ראש ממשלה תהיה אירוע לאומי אמיתי, המחייב התייחדות של עם ישראל כולו עם זיכרון המעשה הנורא. אך המציאות הנוכחית אינה מאפשרת זאת.
יום לאחר ראש השנה מגיע יום צום לזכר רצח גדליה בן אחיקם, על ידי יהודי. כבר 2,000 שנים יהודים צמים לזכר הרצח הזה, וחובה עלינו למצוא דרך להנציח לדורות גם את משמעותו של רצח רבין.
