את ראשיתו של המהפך הפתאומי הגדול בסעודיה ניתן היה לראות בנובמבר 2017, עם מעצרם של 400 האנשים החזקים ורבי ההשפעה ביותר בממלכה - נסיכים, בכירי המגזר העסקי וכלכלנים מובילים, שרים בהווה ובעבר. כל אחד הוזמן לפגישה עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן בליווי פקידים ואנשי ביטחון, אלא שבמקום להגיע לארמון, הרכבים עצרו בפתח מלון הפאר ריץ קרלטון.
כל אחד מה"אורחים" נלקח בכוח לחדר נפרד. הנסיך אל־ווליד בן טלאל נדרש להוביל כתבת של ה־BBC בין חדרי המלון ולהסביר שהוא "מתעמל, אוכל כמו שצריך, ונהנה מהשלווה", ונאסר עליו לספק פרטים נוספים. הוא לא סיפר איך בליל המעצר כיסו את עיני העצורים, ואיך למחרת, בחקירות, הם חטפו מכות. הם נאלצו לחתום על העברת עשרות ומאות מיליוני דולרים מחשבונותיהם הפרטיים. מי שחתם, שוחרר. מי שסירב, הוחזק במעצר עד שניאות לחתום. הסכום שנסחט הגיע לעשרות מיליארדי דולרים.
הבא בתור היה ראש ממשלת לבנון דאז, סעד אל־חרירי, שנעצר לאחר שזומן לפגישה עם יורש העצר, ורק בהתערבות נשיא צרפת מקרון הצליח לחזור לביירות. מאז נעצר הסיוע הסעודי ללבנון, וחרירי העדיף לעבור להתגורר באבו־דאבי. גם יחסי השליט של איחוד־האמירויות, מוחמד בן זאיד, עם ה"קולגה" מוחמד בן סלמאן נמצאים בשפל המדרגה בחודשים האחרונים, ואחרי שהעיתונות המערבית העניקה לראשון את תואר "השליט החכם והמרשים ביותר", MBS, שמייעד לעצמו את התואר, ניתק את היחסים.
למרות הפופולריות שיורש העצר הצעיר (38) זוכה לה במערב בזכות הרפורמות החברתיות שהנהיג, על היחסים עם ארצות־הברית העיבה פרשת הרצח המזעזע של הפרשן והעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול ב־2018, שהכתימה את שמו של בן סלמאן. הנשיא ביידן, שלא התרשם מההתנצלות המגומגמת של יורש העצר, נחת בשנה שעברה בסעודיה לפגישה קרירה איתו, שבעקבותיה היחסים התחממו לכדי שיתוף פעולה.
סעודיה היא יצואנית הנפט המובילה בעולם ומייסדת אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט. בן סלמאן חותר להוריד (וכבר החל בכך בהדרגה) את יצוא הנפט, ולהמיר את ההכנסות האדירות בענפי יצוא חדשים ותעשיה מקומית. סעודיה כבר הביעה עניין גדול ברכישת ידע טכנולוגי מישראל, ומומחי הייטק מסתובבים בשטח הממלכה גם בלי דרכונים זרים.
במקביל, פתח MBS בשורת צעדים מפתיעים: העניק רישיונות נהיגה לנשים (סעודיה הייתה המדינה היחידה בעולם שבה נאסר על נשים לשבת מאחורי ההגה), פתח והרחיב תעסוקה לנשים בכל מגזרי הכלכלה, והחזיר, אחרי ארבעים שנה, את בתי הקולנוע ואולמות מופעי הענק לדור הצעיר בממלכה שבה 70 אחוז מהתושבים הם צעירים מתחת לגיל 30.
הנשים הצעירות קיבלו גם אישור יציאה לחו"ל, בפעם הראשונה בלי ליווי של ה"ווכיל" - מלווה שהוא אב, אח, בן דוד או בעל (הן עדיין זקוקות לאישורו כשהן מתכננות להינשא או פונות לרופא למשל, ובכל הקשור בחינוך הילדים). הראשונות ליישם את האישור היו רופאות, מהנדסות, נשות עסקים ומרצות באוניברסיטאות של סעודיה שהוזמנו לכינוסים בינלאומיים.
בן סלמאן עצמו נשוי לשרה בת משהור, בת דודתו הרחוקה ונכדתו של המלך עבד אל־עזיז, ולבני הזוג שלושה בנים ושתי בנות. רק השנה נחשפו לראשונה תצלומי הרעיה מס 1, שמיהרה לכבוש את לבבותיהם של צעירי סעודיה.
בתוך שנה הצליחה סעודיה לרכוש שמות בולטים בכדורגל העולמי כמו ניימאר, רוברטו פירמינו, בונו, וכמובן כריסטיאנו רונאלדו, שחתם באל־נאסר על החוזה הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. עשרות שחקנים בינלאומיים יתפזרו בין שבע קבוצות הכדורגל המקומיות, עם שכר שמתחיל ב־33 מליון דולר ובונוסים מרקיעי שחקים.
מקור סעודי בכיר מאוד מספר על "מפגשים קבועים" של צוות ישראלי קטן וצוות סעודי "כבר שנתיים וחצי לפחות. מקום המפגש זז בין עיר מסוימת בסעודיה לבין בית פרטי בממלכת בחריין, ובשני המקומות יודעים לשמור סוד". לשאלה לאן הגיעו במו"מ הוא משיב: "בדיוק לנקודה שעליה מצביעים בן סלמן ונתניהו - כמעט הכול מוכן". על הנושא הפלסטיני אמר שהסעודים מבקשים "לבצע מהלך נראה לעין ולהדק שיתופי פעולה כלכליים. הפלסטינים לגמרי בתמונה וכמובן לוחצים לקבל יותר".
היום צפוי להגיע למוקטעה ברמאללה שגריר סעודיה בירדן, נאיף א־סודירי, שהתמנה לפני כחודש לשגריר בשטחי הגדה המערבית, לפגישה עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. מומחים העריכו אמש כי השגריר, המקורב לבן סלמאן, התבקש לנהל שיחת עומק עם אבו־מאזן ויועציו הבכירים ולשמוע את דרישותיהם מישראל. סעודיה הבהירה כי היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית, אך לא הציבה זאת כתנאי למו"מ עם ישראל.
סעודיה נחלקת ל־13 מחוזות, שהידועים בהם הם הבירה ריאד, מכה ומדינה, וטאיף. אזור חובר, הידוע כ"מושבה האמריקאית", הוא היחיד שבו ניתן להשיג אלכוהול - בתנאי שרק זרים שותים, ולא בפומבי. סעודיה, "ערש האסלאם", ממשיכה לאסור אכילת בשר חזיר ושתיית אלכוהול לסוגיו. עם זאת, קולותיהם של ה"עולמא" - חכמי הדת, השתתקו כמעט לחלוטין, וגם מספר הצעירים במסגדים הולך וקטן, ורבים יעדיפו לפרוש שטיח תפילה במשרד או ברחוב.
