אֲנַחְנוּ מְחַלְּקִים הוֹרָאוֹת
בְּטוֹן נִנּוֹחַ כְּאִלּוּ
חַיִּים וּמָוֶת אֵינָם
מֻנָּחִים עַל כַּף.
לֹא נִכְנָסִים לַבְּרֵכָה לְלֹא הַשְׁגָּחַת מְבֻגָּר
כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל גֶּשֶׁר גָּבוֹהַּ
לֹא מְצִיצִים לַתְּהוֹם
בַּיַּעַר לֹא
אוֹכְלִים פִּטְרִיּוֹת שֶׁלֹּא מַכִּירִים.
הָרֹאשׁ עָטוּף קַסְדָּה תָּמִיד,
אַחֶרֶת.
אֵינִי אוֹמֶרֶת שֶׁבַּחֲלוֹמוֹתַי
גּוּפָה שׁוֹקַעַת בַּיָּם
וְאֵינִי מַצְלִיחָה
לְהַצִּיל.
אֵינִי אוֹמֶרֶת כַּמָּה תְּלוּיִים חַיַּי בְּיָפְיָן,
אֵינִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַנְּשִׁימָה
דַּקָּה מְאוֹד. שֶׁהַחַיִּים
כִּמְעַט וְאֵינָם.
זוֹ בְּסַךְ הַכֹּל חֻפְשָׁה בְּוִילָה בַּצָּפוֹן
אֵינֶנּוּ מַנִּיחִים אֶת כָּל גּוּפוֹתֵינוּ
עַל שֻׁלְחָן.
יופי
ירדן בן־צור
חָתַרְנוּ בַּקָּיָאק אֶל הָרִיף
וְאָז שְׁנִרְקַלְנוּ בְּטוּר.
הַשֶּׁמֶשׁ סִמְּנָה בֶּהָרוֹת
עַל עוֹר הַיָּם הַשְּׁחַמְחַם,
וְלֹא שָׁמַעְנוּ דָּבָר מִלְּבַד
זִמְזוּם הָאֲוִיר בָּרֵאוֹת,
פָּתֵטִי מֵרֹב מַאֲמָץ,
בְּעוֹלָם שֶׁל זִימִים וּדְמָמָה.
חֲלִילוֹנִים חוֹלְלוּ בֶּחָלָל,
וַעֲנַן דְּגֵי כֶּסֶף קְטַנִּים
הִתְאַבֵּךְ וְנִפְתָּח לְפָנֵינוּ.
פַּרְפָּרוֹן אֲפֹר־לֶחִי פִּרְפֵּר
וּבָטַשׁ בְּשׁוּלֵי שׁוֹשַׁנָּה,
אַרְבָּעָה זַהֲרוֹנִים הֲדוּרִים
פָּרְשׂוּ אֶת גּוּפָם כְּשִׂמְלָה,
בְּדִיּוּק כְּשֶׁמֵּעַל חָלַף
צִלֵּנוּ, מֵטִיל הָאֵימָה.
וְכָל הָעֵת גּוּפְךָ הַגָּמִישׁ
פִּלֵּחַ אֶת הַמַּיִם
בְּבֶגֶד הַיָּם הַיָּרֹק,
וְחָצָה אֶת יַם סוּף לִשְׁנַיִם:
אֲנִי מִזֶּה, וּמִנֶּגֶד
יֹפִי חַמְקָן, חֲלַקְלַק.
תחביר אהבה
אַהֲבָה הִיא מִלָּה מִתְחַטֵּאת,
אֲבִיכָה, אַהֲבָה:
נוֹרָאָה הַהַעְפָּלָה
מִתְּהוֹמוֹת הָאָלֶף אֶל הַהֵא
הַנַּבְחָנִית, הַחוֹלָה,
וְהַסֵּיפָא, הֲבָה – כֻּלָּהּ דְּאָבָה.
אֵיפֹה שִׁקּוּי הָאֵשׁ,
שֵׁן שֶׁמֶשׁ שׁוֹקֶקֶת,
שֶׁל העשק' הַפַּרְסִית,
וְאַיֵּה לִעֲלוּעַ-לָשׁוֹן
וְלִישָׁה שֶׁל הַלִּבָּה
בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז,
אוֹ יוֹנָה מְגַרְגֶּרֶת בְּחַגְוֵי הַלָּאב.
אַהֲבָה, הִתְאַמַּנְתִּי שָׁעוֹת מוּל
הַמַּרְאָה, בְּפִי פּוֹרְרִים
תַּפּוּחֵי אֲדָמָה,
אַהֲבָה, נָעַצְתִּי עִצּוּר,
הֶאֱרַכְתִּי תְּנוּעָה,
כִּמְעַט שַׁרְתִּי,
וְאָחֲזָה בִּי צְרִידוּת גְּדוֹלָה.
עַד שֶׁלְּאַט, לָחַשְׁתִּי אֶת שְׁמֵךְ,
וְשָׁב לִי קוֹלִי, וּפָרְחוּ אוֹתִיּוֹת
כְּתַבְלִיט חֲנֻכָּה שֶׁהֵכַנְתִּי בַּגַּן
עַל נְחֹשֶׁת קָלָל, בְּרֹאשׁוֹ
מְסֻלְסֶלֶת הַל' שֶׁלָּךְ –
זוֹ אַתְּ שֶׁנִּקְרֵאת אַהֲבָה.
משמרת לילה
בַּלֵּילוֹת שֶׁאַתְּ לֹא יְשֵׁנָה
לְיָדִי, אֲנִי תּוֹחֵב אֶת רֹאשִׁי לְחֻלְצָתֵךְ,
מְלַקֵּט שְׁיָרֵי רֵיחַ, תָּאֵי עוֹר
מֵתִים, זֵכֶר שֶׁפַּעַם פָּעַם פֹּה
גּוּפֵךְ, רֵיחָנִי וְהָבִיל.
עִם הַחֻלְצָה לְרֹאשִׁי אֲנִי מִתְיַצֵּב
כְּזָקִיף בַּפִּנָּה, וְלֹא מַרְשֶׁה לַשֵּׁנָה
לְהַכְרִיעֵנִי, פֶּן תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ
עַל גּוּפִי, הַיָּשֵׁן יְחִידִי.
כְּשֶׁאַתְּ חוֹזֶרֶת בַּבֹּקֶר
לִישֹׁן, וְהָעִיר בַּחוּץ הוֹמָה תָּמָ"א,
יְקוּצַת שִׁפּוּצִים,
אֲנִי מַאֲפִיל אֶת הַחֶדֶר,
מֵיטִיב אֶת הַשְּׂמִיכָה,
מְנַשֵּׁק אֶת תַּלְתַּלַּיִךְ,
וְאָז, עַל שְׂפַת הַמִּטָּה,
הַמָּסָךְ מַבְרִיק בְּאִישׁוֹנַיִךְ,
אֲנִי מְתַקְתֵּק בַּמַּחְשֵׁב
לְמִקְצַב נְשִׁימוֹתַיִךְ,
נְשִׁימָה – מִלָּה,
מִלָּה – נְשִׁימָה.
