לכל סדרה יש פרקים טובים יותר ופחות, והדיון בבג"ץ סביב "חוק הנבצרות" הבהיר בזריזות שהוא שייך לצד של ה"פחות". למעשה, מתברר שחלה טעות בניסוח הכותרת על המסך: הדיון אינו "דרמטי" אלא דווקא קומי, שכן הוא עסק בחוק שאיש לא צריך סביב תרחיש שלא קיים, רק שאף אחד מהצדדים לא האמין שזה המצב במציאות ושהתקשורת ביניהם גרועה יותר משיחת טלפון שמתנהלת באמצעות שתי קופסאות קוטג'.
מכיוון שיש סיבה שפרק ממוצע בסיטקום, קצר יותר מפרק ממוצע בסדרת דרמה, העניין הטלוויזיוני בטיעונים עצמם התמצה במהירות, וגם הדיונים באולפנים לא התברכו בכוח מגנטי. ברשת, למשל, הקרינו את השידור מתוך בית המשפט אך לעיתים הקול שבקע מהמסך היה של היושבים באולפן. זה מופרך פעמיים: ראשית, רצוי גם לראות את הפנים מאחורי הטקסטים (בטח כשהם כה נחרצים, כנהוג בז'אנר). שנית, הפער בין התמונה והסאונד הזכיר את הפרסומות המדובבות של ביצת "קינדר". בכלל, רצוי להחליט אם השידור המלווה נועד להנגיש דיון משפטי מורכב או שזאת פשוט עוד הזדמנות לפתוח שולחן לכבוד דפי מסרים עם דופק.
אולם מאחר שלוח השידורים כבר הופקע, אפשר להבין מדוע הורגשה דחיפות לפנות לנושאים אחרים על סדר היום. בערוץ 13, לדוגמה, פנו לדיווח בשידור חי מגרמניה, משם אור הלר התפייט על הקשר בין מות אמו ניצולת השואה של שר הביטחון לנוכחותו בטקס החתימה על עסקה בשווי מיליארדים. רגעים כאלה מזכירים שאם קיטש (ובמיוחד קיטש צבאי) היה ייצוא ביטחוני, ישראל הייתה המדינה העשירה בתבל.
ובזמן שישראל מוכרת לגרמנים טילים שיגנו עליה מול רוסיה, הערבים שגרים בארץ הפכו מאזרחים סוג ב' לברווזים סוג א' במטווח אינסופי. שלשום עלו בגורל חמישה בני משפחה ותוך פחות מיממה הגיעה התגובה הציונית ההולמת: הנחת אבן פינה להקמת תחנת משטרה בשפרעם, בראשות הצמד שנותן פייט נאה לבטלנים של אבי קושניר ונתן דטנר, המפכ"ל והשר שכל השבוע עסק בהנדסת פרובוקציה עד שבוטלה.
ברצועות הצהריים נערכו לשדר את הצהרות השניים, אבל ב"שלוש" של קשת קלטו בלייב את הסצנה שסיכמה הכל: כנר במדים, ממוצא ערבי, מנגן קלאסיקה ערבית בחיוך נבוך מול קצינים, פוליטיקאים מקומיים וכמובן איתמר בן גביר וקובי שבתאי. בטוויטר של עלי מוגרבי רואים אותם מוחאים כפיים בהתלהבות, לחלוטין חסרי מודעות לכמה מטופשים הם נראים נוכח האסון שמתרחש במשמרת שלהם. זוהי משטרת ישראל והשר ל"ביטחון לאומי": כמעט 200 נרצחים ונרצחות בחברה הערבית, אבל מוכרחים להמשיך לנגן.
