משפט אחד של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מסגר היטב את הפתרון ההגיוני בעתירות נגד חוק הנבצרות. חיות הבהירה כי בית המשפט אינו "עוסק בחלומות של העותרים" להוציא את בנימין נתניהו לנבצרות מכיון שהוא פועל בניגוד עניינים. לדבריה, "החלומות שלהם (העותרים) מתמזגים עם החרדות שלכם (הממשלה), למנוע בחוק הוצאה של נתניהו לנבצרות. יש פתרון - לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה". פתרון הגיוני, נכון ופשוט כל־כך לא נשמע זמן רב במערכת משפטית כלשהי.
מבחינת נתניהו נרשם נצחון כלשהו בחותמת בג"ץ. לאחר שהרכב של 11 שופטים התיר לו להרכיב ממשלה לפני שנתיים, הובהר עתה שליועצת המשפטית לממשלה וגם לבג"ץ אין סמכות מוחלטת להוציאו לנבצרות מהפוליטיקה בעילה של הפרת הסכם ניגוד עניינים. דרמת זוטא התחוללה לעת ערב, כאשר נציג היועצת, ראש מחלקת הבג"צים ענר הלמן, ביקש להבהיר את עמדתה. הטוען המוכשר הקריא מן הכתב הבהרה שככל הנראה הוכתבה לו, ממנה השתמע שהיועצת לא נותרה לגמרי בלי סמכות לקרוא להוציא את נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים, כפי שעלה מהדיון עד אז. "אי־אפשר לשלול נסיבות חריגות", אמר.
בניגוד לדיון על ביטול עילת הסבירות, הדיון אתמול לא עסק ביסודות המשטר הדמוקרטי ונערך באווירה נינוחה הרבה יותר. כבר בתחילתו פורק אחד המוקשים העיקריים בהקשר החקיקה: המשתתפים - השופטים, העותרים, מנהל מחלקת הבג"צים ונציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, הסכימו כי חקיקת החוק נגועה בפרסונלית. במקביל התברר כי בית המשפט העליון אינו הולך לפסול את החוק בשלמותו או אפילו לתקנו, ובכך נטרל לחלוטין את הרימון. המחלוקת נסבה סביב מרכיב אחד: מתי ייכנס החוק לתוקף. הנשיאה חיזקה את ההצעה מהדיון הקודם שהתקיים בחודש שעבר, לפיה למרות פגמיו של החוק וכדי לעמעם את המרכיב הפרסונלי ולהפחית מתחים - הוא ייכנס לתוקף מהכנסת הבאה.
וזה כבר הפך לנוהל בכל הקשור לתיקי המהפכה המשפטית: את תחילת הדיון ליווה הדגל האדום המאיים של שר המשפטים יריב לוין, שאמר כי "הלכה למעשה, זהו דיון בביטול תוצאות הבחירות. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין". החרה החזיק אחריו יושב ראש ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן, שהשווה את בג"ץ ל"מועצת שומרי החוקה" של איראן.
הדיון חשף שוב את מאבק הכוחות והסמכויות בין הרשויות. הפעם, הוצפו ביתר שאת ההיסטריה שהייתה ביסוד חקיקת חוק הנבצרות על ידי הכנסת. החשש של נתניהו מפני הוצאתו לנבצרות בידי היועצת המשפטית לממשלה בשל הפרת ניגודי העניינים שלו, גרמה לחקיקת חוק פרסונלי מהיר באמצעות נשק לא קונבנציונלי בכך שהוגדר כחוק יסוד. בהרב־מיארה, שלא דאגה מיד להכחיש שאינה עוסקת בנבצרות נתניהו, העצימה את הפרנויה שהאיצה את החקיקה. האופוזיציה חיכתה למשיח הנבצרות כשגם ראשיה יודעים שאינו יגיע.
כשדלק השנאה זורם ברחובות וכשאיש לא מאמין לרעהו, נקלעו הכל למעגל שוטה שגרם לכל הצדדים להתבצר בעמדותיהם. כך קרה שבדיון הובהר כאמור בידי נציגה של היועצת, עו"ד הלמן, שאין בסמכותה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בעילת ניגוד עניינים אלא רק במקרה קיצון. עוד התברר כי למרות האיום של יריב לוין, שכנראה היה מתואם עם ראש הממשלה, לבג"ץ כלל אין כוונה לבטל את החוק. יותר מזה - גורמים משפטיים בכירים סבורים שנבצרותו של נתניהו ירדה בשלב זה מהפרק.
מובן שכל הג'אז הזה היה אמור להביא לסיום הדיון בידיעה שנתניהו לא יוצא לנבצרות גם אם היועצת סבורה שהוא נתון בניגוד עניינים ובכך לייתר את הדיון גם בבג"ץ נוסף התלוי ועומד בעד הוצאת נתניהו לנבצרות. כמו כן, ניתן היה לאמץ את עמדת הנשיאה חיות המשותפת לרוב השופטים שיש לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה, "ובא לציון גואל" כדבריה.
אבל בעולמנו הרווי במשברים, שום דבר אינו לינארי. למרות שעולה מדברי הנשיאה חיות כי בית המשפט לא יתערב בנבצרות נתניהו - הפרנויה המרכזית שלו, כמי שמצוי בעיצומו של משפטו הפלילי, היא כבר מזמן על אוטומט. היא המנוע של רצונו להזיז את היועצת בהרב־מיארה מתפקידה ולמנות תחתיה אדם שיטפל בתיקיו - לשביעות רצונו. שאיפתו של השר לוין להמשיך ולחצוב את להבת המהפכה המשפטית שלו אינה יכולה לאמץ פשרה של בג"ץ. לדידה של קואליציית הימין, כל פשרה מכבה את אש הלגיטימציה להמשך המהפכה. היא כניעה וערעור האג'נדה הנראית להם ישימה במרחק נגיעה, ולעזאזל הכל.
