פסטיבל עכו, שנפתח היום באולמות האבירים בעכו העתיקה, הוא הפסטיבל הוותיק והיוקרתי ביותר בנוף התיאטרון הישראלי. גם אחרי 44 שנים הוא מצליח למשוך אליו אמנים מכל הגילים, שיציגו לאורך ארבעת ימי הפסטיבל מגוון רחב של הצגות, שנכנסות תחת הכותרת העמומה של "תיאטרון אחר".
ההצגות שיוצגו השנה ייגעו בשלל נושאים בוערים כמו פוסט־טראומה מינית ("מתפרק לי בתוכו"), ההיסטוריה של המחאה המזרחית ("ירייה בואדי"), וגם דרמה פיוטית, המתכתבת עם המציאות המדממת, על גבר השומע קולות המבקשים ממנו לעשות מעשה קיצוני ("עמירם").
התוכנית המגוונת שבנו המנהלת האמנותית דליה שימקו והמנכ"לית ליזו אוחיון כוללת, מלבד שמונה הצגות התחרות, גם שש "הצגות חממה" מחוץ לתחרות, הצגות אורחות מהארץ ומחו"ל וכן שלל מופעי חוצות ההופכים את הפסטיבל לחגיגה משפחתית גדולה הממלאת את רחובות עכו העתיקה בשעות הערב.
שלוש מהצגות התחרות מסתמנות כמסקרנות במיוחד. "דרכון מנגאלי" מאת השחקן הצעיר והמוכשר עלא דקה מציג סאטירה על אזרח ערבי־ישראלי המחפש להשיג דרכון זר של מדינה קטנה באוקיינוס השקט. לצד דקה עצמו תככב השחקנית חנה אזולאי הספרי כאמו. עוד שחקנית ותיקה שתשתתף השנה בפסטיבל היא רבקה גור, שבגיל 88 מציגה מחזה ביכורים שכתבה, "שעון החול", על גבר המבקש להתאבד כדי להתאחד עם אשתו האהובה שמתה לפני 20 שנה. מי שמחפש הצגה יותר ניסיונית יוכל להמר על "ריקודי הסלואו במסיבת בית הספר", הצגה דוקומנטרית נוסטלגית, שיצר הבמאי הרוסי העולה סמיון אלקסנדרובסקי, המנסה לשתף את הקהל במחקר שנערך על חוויות גיל ההתבגות בארץ ואף להזמין את הצופים לקום ולרקוד עם השחקנים בסיום.
