כלכלה: יוקר מחיה גבוה, שיעור אבטלה נמוך
את עיקר הבטחותיה עם הקמתה סיפקה ממשלת נתניהו בתחום הכלכלי, בוודאי לא בענייני הרפורמה המשפטית.
"נזניק את כלכלת ישראל קדימה", הבטיחו ראש הממשלה ושר האוצר סמוטריץ', אולם בכל התחומים כלכלת ישראל נסוגה: יוקר המחיה נמשך, העודף בתקציב הפך לגירעון, מצב העסקים הורע, השקל פוחת בשיעור חד וכוח הקנייה של הישראלים פחת.
רק בתחום אחד בינתיים הנתונים טובים: שיעור האבטלה נמוך בשל התפשרות הישראלים על עבודות שבעבר לא הסכימו לעבוד בהן. זאת נוכח מצבם המורע בתחום הכלכלי והחשש מהבאות.
הממשלה הבטיחה להיאבק בנחישות ביוקר המחיה. בפועל, היא בקושי ביצעה צעדים משמעותיים כדי לבלום את האינפלציה. התוצאה הבלתי נמנעת הייתה אחת: המבוגר האחראי היחיד, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, נאלץ להעלות את הריבית במשק עוד ועוד.
ראש הממשלה הבטיח גם לבטל התייקרויות חשמל, מסי ארנונה ודלק. עליית הארנונה לא בוטלה, ואת עליית מחירי החשמל והמים מיתנה הממשלה מעט, אך הם צפויים לעלות שוב. רק הבטחה אחת מומשה, חלקית: לאחר שהדלק כבר החל להתייקר המשיכה הממשלה בהפחתה מסוימת של המס עליו.
גם ההבטחות לצמצם את כוחם של המונופלים השולטים במשק לא מומשו. הממשלה גם לא יזמה אפילו תוכנית אחת משמעותית בתחום הדיור. התוצאה: שוק הנדל"ן ספג מכה אנושה ולמעשה מצוי בקיפאון עמוק. התייקרות מחירי הדירות אמנם פחתה, אולם רק בשל עליית הריבית. במקביל זינקו מחירי שכר הדירה.
הבטחות נוספות שלא קוימו: חינוך חינם מלא ומיידי לגילי אפס עד שלוש; השקעות גדולות בתחומי התשתיות; הפחתה של מסים, כמו מס חברות; ובראש ובראשונה מניעת הידרדרות המצב הכלכלי על רקע המשך חקיקת הרפורמה המשפטית.
הממשלה מעדיפה היום את המשך הרפורמה ומתעלמת מכל אזהרות הארגונים הבינלאומיים והמומחים שהמשק יינזק עוד – עד כדי הפחתת דירוג האשראי.
גד ליאור
ביטחון לאומי: השנה שבה האלימות והפרוטקשן חצו גבולות
איתמר בן גביר צעד על השטיח האדום לקול תרועת החצוצרות של תזמורת המשטרה אל תפקיד השר לביטחון לאומי. הוא הבטיח משילות וביטחון, אפילו שינה את שם משרדו, אולם סיפק בעיקר כותרות.
בן גביר נחשב לכוכב של הבחירות האחרונות. רבים חשבו כי ימגר את הפשיעה בדרום ובצפון. אלא שהפעילות שלו התמקדה זמן רב במרכז מול ההפגנות נגד המהפכה המשפטית. השר התעמת לא פעם עם המפכ"ל קובי שבתאי ומפקד מחוז תל־אביב עמי אשד ודרש יד קשה יותר במפגינים, שחסמו לא פעם צירי תנועה מרכזיים.
בתחום הפשיעה נרשמה נסיגה מדאיגה: מספר שיא של קורבנות בחברה הערבית עקב האלימות המשתוללת. רק בשבוע שעבר נרצחו חמישה בני אדם ביישוב בסמת טבעון. התושבים בערים ובכפרים מבקשים עזרה, אבל עושה רושם שהבעיה רחוקה מסיום. גם בתחום הפרוטקשן אין חדש: חקלאים ובעלי עסקים עדיין נסחטים על ידי ארגוני הפשיעה. לא פעם הם רואים איך השדות והחנויות שלהם עולים באש.
בן גביר ושותפיו לממשלה הבטיחו לחסל את הטרור, ונכשלו. כאיש אופוזיציה הוא הגיע לזירות פיגוע ותקף את קודמו עמר בר־לב – וכעת הוא ניצב במקומו, בלי פתרונות. לא פעם הוא קרא להקים משמר לאומי, אבל המהלך עוד לא יצא ממש לדרך.
נראה שבתחום התקשורת עדיין אין שני לשר. מעיסוק בפיתות של האסירים הביטחוניים ועד הדלפה לכאורה של שיחה עם המפכ"ל. בן גביר עדיין לא הפנים שהוא מחזיק בתפקיד ממלכתי. במשטרה יש מי שמכנה אותו "שר הפושים", שמייצר לציבור התראות סלולריות על אין־ספור שערוריות. עבודת מטה? בינתיים בן גביר מתגאה בצמצום תנאי האסירים הביטחוניים ובכך שגייס מיליארדים לטובת המשטרה. כמו כן שוטרים וסוהרים זכו בהעלאת שכר ובמענקים.
לאחרונה פרש מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו. הוא הבין, אולי, שהחלטות בן גביר מקבל עם עצמו ועם ראש המטה חנמאל דורפמן. אבל הפגיעה הקשה ביותר במשטרה לדעת רבים קשורה באמון הציבור: יש ישראלים החושבים שהצמד הזה הכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך הארגון.
מאיר תורג'מן
בריאות: איפה המיליארדים?
ההבטחה המשמעותית ביותר בכל הנוגע למערכת הבריאות עסקה, איך לא, בכסף. בטרם נכנס למשרד הבריאות הבטיח יו"ר ש"ס אריה דרעי להזרים כספים בהיקפים גבוהים במיוחד. למען הדיוק: שישה מיליארד שקל לבסיס התקציב.
דרעי כידוע סיים את תפקידו בשל פסיקת בג"ץ, אבל אף אחד לא תמים לחשוב שהוא אינו מעורב מאחורי הקלעים, גם לאחר כניסתו לתפקיד של חבר מפלגתו משה ארבל. את התוצאה הסופית זה לא שינה: התוספת התקציבית לשנים 2023 ו־2024 עמדה לבסוף על כשני מיליארד שקל. ארבעה מיליארד מההבטחה המקורית פשוט התאדו - וההשלכות ניכרות היטב.
פעם אחר פעם מזהירים מנהלי בתי חולים כי הם עומדים בפני קריסה כלכלית. גם קופות החולים מתמודדות עם גרעונות ענק. הקשר בין מעמד סוציו־אקונומי ואזור מגורים ובין טיפול ראוי וגם תוחלת חיים מעולם לא היה הדוק ביותר - וזה קורה בחסות המפלגה שעל פניו אמורה לסייע לשכבות החלשות. הכסף לא הגיע כאשר במקביל מאושרים עוד ועוד תקציבים בוועדת הכספים לטובת החינוך החרדי.
שורת פרסומים ב"ידיעות אחרונות" רק מהחודשים האחרונים מצביעה על סדר העדיפויות הלקוי: אין כמעט מחלקות אשפוז לחולי סרטן בבתי חולים מרכזיים בפריפריה; פתיחת מכון דיאליזה לילדי הנגב מתעכבת; היעדר תוספת תקני רופאים למחלקות פנימיות או עיכוב בהקמת בית החולים החדש בנגב. וזה עוד לפני זמני ההמתנה הבלתי נסבלים שכולנו מתמודדים איתם לרופאים יועצים בקופות החולים, או זמני ההמתנה במיון.
אדיר ינקו
יחסי חוץ: ישראל מתקרבת לסעודיה, איראן מתקרבת לפצצה
איראן אאוט, סעודיה אין: ממשלת נתניהו מתמקדת בתחום המדיני בעיקר בניסיונות להתקרב לריאד, בזמן שטהרן דוהרת לעבר נשק גרעיני. הפגישה בשבוע שעבר בין נתניהו וביידן באה אחרי חודשים ארוכים של מתיחות מול וושינגטון.
הנושא האיראני, כאמור, נדחק יחסית לצד. טהרן מתקדמת בצעדים גדולים ומהירים לפצצה גרעינית ומרגישה בנוח לסלק פקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הנשיא ביידן מתקרב לשנת בחירות ובוודאי לא ירצה עימות צבאי עם איראן. נתניהו מצידו לוחץ על סנקציות משתקות והנפת אופציה צבאית אמינה, אבל עושה רושם שישראל נותרה לבד במערכה.
הנושא המרכזי בתחום המדיני הוא הריצה לעסקה עם סעודיה. נתניהו מאמין שנורמליזציה תביא גם לסיום הסכסוך עם הפלסטינים, שיבינו שאין להם ברירה וירצו ליהנות מפירות השלום שהחמיצו בהסכמי אברהם.
ביידן עצמו זקוק להישג בתחום מדיניות החוץ. גם הוא הולך על סעודיה בכל הכוח, אבל לא בטוח שהסכם אפשרי, לפחות בתקופה הקרובה.
שר החוץ הפעלתן אלי כהן הצליח להביא לפתיחת כמה שגרירויות בירושלים עד סוף השנה: פפואה־גינאה־החדשה כבר פתחה נציגות בבניין שמשרד החוץ שוכר עבורה – והצטרפה בכך לארה"ב, גואטמלה, קוסובו והונדורס שכבר יושבות בבירה. עד סוף השנה אמורות להצטרף לירושלים שגרירויות פרגוואי, סיירה־לאון, הונגריה, גינאה־המשוונית והרפובליקה־הדמוקרטית־של־קונגו. יש אפשרות שגם ליבריה ומלאווי יפתחו שגרירויות. ייתכן כי עד סוף השנה יפעלו עשר שגרירויות בירושלים – הישג מדיני משמעותי לכל הדעות.
אבל ההישג הגדול ביותר שיירשם בכהונת הממשלה הנוכחית, אף שיצא לדרך בממשלה הקודמת, הוא הפטור מוויזה לארה"ב. בימים הקרובים ארה"ב תודיע סופית ורשמית שישראל הצטרפה לתוכנית הפטור. החל מעוד חודש עד חודש וחצי ישראלים יוכלו להגיע לאמריקה ללא חובת ויזה.
איתמר אייכנר
חינוך: חצי חינם
הממשלה נופפה בדגל אחד ברור כשיצאה לדרך: חוק חינוך חינם לגילי אפס עד שלוש. ההבטחה הזו מומשה באופן חלקי. החל מחודש ספטמבר נהנים הורים ל־80 אחוז מהילדים המתחנכים במעונות היום הציבוריים מסבסוד כספי בשכר הלימוד.
מתחילת שנת 2024 יזכו כבר כל ההורים לפעוטות בגילי לידה עד שלוש בהטבת מס בסכום של 940 שקלים בחודש. מדובר בילדים שנמצאים במעונות ציבוריים המוכרים לצורך הסבסוד. כדי לאפשר ליותר משפחות ליהנות מסבסוד, נקבע מסלול ירוק למעונות פרטיים העומדים בקריטריונים של מעונות ציבוריים.
בחודשים האחרונים הוכשרו 12 אלף מטפלות. בתוכנית העבודה של המשרד יש כוונה להכשיר עוד לפחות 13 אלף מטפלות מדי שנה במהלך חמש השנים הקרובות. בתקופה זו הכוונה היא לבנות 500 מעונות ציבוריים. עם זאת, יש לציין שבמערכת החינוך חסרות עדיין גננות ומורות.
עם כניסתו לתפקיד הודיע שר החינוך יואב קיש שבכוונתו לבחון את תוכנית הבגרויות שקידמה השרה הקודמת, יפעת שאשא ביטון, על רקע פניות ממורים שטענו שהרפורמה תחליש מקצועות הומניים ובהם תנ"ך. קיש אכן ביטל את הרפורמה והציג אחת משלו לבחינות הבגרות, שתחזק את המקצועות ההומניים. התוכנית נכנסה לתוקף השנה ותיושם באופן הדרגתי.
משרד החינוך נדרש להתמודד עם אלימות בבתי הספר. מנהלים ומורים התלוננו על היעדר גיבוי מול התופעה. בעקבות זאת המשרד פירסם מסמך ובו מפורטות סמכויות אנשי ההוראה ודרכי הענישה. כמו כן הושקה תוכנית למאבק בחרמות.
ועוד עובדה חשובה אחת: שנת הלימודים נפתחה ביעדה.
תמר טרבלסי-חדד
ביטחון: אש על כוחותינו: מבצעים נגד הטרור, לכידות צה"ל נפגעה
על הבטחותיהם של בכירי הקואליציה הנוכחית, מראש הממשלה נתניהו בתקופתו באופוזיציה ועד בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, אין להכביר מילים. מיגור הטרור, פגיעה בשלטון חמאס או הפלתו, יד נוקשה בהרבה נגד מחבלים – כל אלה נותרו על הנייר בלבד, בשנת הטרור הקטלנית ביותר מאז האינתיפאדה השנייה.
צה"ל אמנם יצא למבצע הרתעה במחנה הפליטים ג'נין, אך לא טיהר ממנו את קיני הטרור, מאות החמושים ואלפי הנשקים מחשש שמבצע שכזה יוביל לאבידות רבות בקרב הלוחמים.
גם בעזה נרשם השנה מבצע צבאי, מגן וחץ, שדמה במאפייניו למבצעים קודמים: מהלומת פתיחה בבכירי הג'יהאד האיסלאמי ללא שום פגיעה בחמאס, מתוך תפיסה שלא השתנתה גם בממשלת הימין הנוכחית – ישראל תשאיר את חמאס כריבון בעזה ואת אש"ף כשולט ברשות הפלסטינית כי החלופות גרועות ומפחידות יותר.
הבטחות נוספות של בן גביר ושרי הימין התפוגגו במהירות מבלי שמומשו: עונש מוות למחבלים וחוק חסינות מחקירות מצ"ח ללוחמים. בשני המקרים מערכת הביטחון והמשפט מנעו את קידום המהלכים, שרק יגרמו נזק ביטחוני וסיכון משפטי ממשי לישראל ולחיילי צה"ל בעולם.
בזירה הצפונית ישראל נמצאת בתקופה המתוחה ביותר מול חיזבאללה מאז מלחמת לבנון השנייה. בחזית הזו יש יותר שקט ופחות הבטחות או עניין מצד שרי הקבינט שאינם שר הביטחון גלנט.
איראן במצב הטוב ביותר מבחינת התקרבות לגרעין, מול אדישות המערב ושחיקת אמינות האיום הצבאי על טהרן. בגבול עזה, אחרי תקופה של שקט יחסי, שוב ניכרים סימני עצבנות – הפרות סדר והפרחות בלוני תבערה לעוטף. בכל המקרים ממשלת הימין מגלה מדיניות זהירה ומאופקת, בטח מול היחלשות ההרתעה הישראלית במזרח התיכון עקב הקרע בחברה הישראלית שחדר לצה"ל ופגע קשות בחוסנו ובכשירותו.
הדבר היחיד החיובי מבחינה ביטחונית נוגע ליציבות הממשלה, שאיפשרה, עד כמה שהדבר צריך להיות נורמלי ומובן מאליו במדינה מתוקנת, תקציב מדינה וביטחון. צה"ל יוצא בזכות התקציב החדש והקבוע לתוכנית רב־שנתית שתאפשר התעצמות ארוכת טווח, יותר אימונים ואמצעים ובניין כוח סדור.
יואב זיתון
רווחה: תלושי מזון חולקו, אבל לאו דווקא למי שהכי צריך
ש"ס הציבה בחזית קמפיין הבחירות שלה הבטחה להיאבק בעוני ובאי־ביטחון תזונתי. המאבק אכן נפתח – אבל לא בטוח שהכסף מגיע למקום הנכון.
בתחילת החודש אישרה ועדת הכספים העברת 400 מיליון שקל לכרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאמורים לסייע למשפחות שמתקשות לעמוד בהוצאות ונאלצות לוותר על ארוחות. אולם, על פי גורמי מקצוע, הקריטריונים שנקבעו מוטים לציבור החרדי. בחוות דעת של אגף התקציבים באוצר נטען ש"התוכנית המוצעת אינה מתמקדת באוכלוסיות הנמצאות באי־ביטחון תזונתי, והקריטריונים שלה אינם ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות בעוני".
הצעת החוק להקמת הרשות למאבק בעוני עברה בקריאה ראשונה. היא אמורה לעבור בקריאה שנייה ושלישית במושב הכנסת הקרוב. לפי הצעת החוק, הרשות תגבש תוכנית רב־שנתית לצמצום העוני, תיזום מחקרים בנושא ותהיה אמונה על תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבטיח להעביר את החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, ואכן החוק עבר. ואולם, השינויים שהוכנסו לבקשתו פוגעים ביכולת לסייע לכל הנשים שיזדקקו לו. בין ההגבלות שהוספו לחוק נמצאת דרישת הערכת מסוכנות בכל מצב. בשל מגבלות כוח אדם, אפשר לבצע רק 300 כאלו בשנה. בפועל, כעשרת אלפים בקשות להוצאת צו הגנה מוגשות בשנה בבית המשפט לענייני משפחה בשנה, וכ־700 תיקים נפתחים בשל הפרת צו הגנה. כמו כן החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנה.
בחודש מארס הוקמה ועדת שרים לקידום מעמד האישה שמטרתה לגבש מדיניות בנושאים הקשורים בשוויון הזדמנויות ובמאבק באלימות. אלא שהוועדה לא התכנסה אפילו פעם אחת. לטענת משרד הראש הממשלה, "הוועדה התייתרה בעקבות הקמת המשרד החדש לקידום מעמד האישה בראשות השרה מאי גולן".
בפועל, הממשלה לא נקטה שום צעד שיצמצם את הפערים בין גברים לנשים.
הדר גיל־עד
יהודה ושומרון: נכשלים בביטחון האישי, מצטיינים בבנייה
חברי הממשלה, בעיקר נציגי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, דיברו כל העת על תחושת הביטחון שהם רוצים להשיב לתושבי ישראל, ובהם אלה המתגוררים ביהודה ושומרון. אלא שכמות הפיגועים זינקה ואיתם גם מספר הקורבנות.
ארגוני הטרור השתכללו והחלו לעשות שימוש במטענים רבי־עוצמה, במקביל לירי רקטי מוגבל מאוד מלב הגדה ליישובי הגלבוע. מדובר באיומים שלא היו בעבר. למעשה זו אחת התקופות האלימות ביותר בשנים האחרונות ביהודה ושומרון, להוציא כמובן את האינתיפאדות.
המתיישבים ביו"ש מקיימים מחאות במשך חודשים ארוכים. הם מספרים על תחושת ביטחון שהולכת ומתפוררת. ראשי ההתיישבות דורשים מבצעים בערים פלסטיניות, כולל חזרה לשימוש נרחב במחסומים ובסגירת צירי תנועה.
בניגוד לכישלון בביטחון, הממשלה ובעיקר סמוטריץ' ובן גביר משנים סדרי עולם בכל מה שקשור להתיישבות ולהרחבת התנחלויות ביהודה ושומרון. שר האוצר, המשמש גם שר במשרד הביטחון, הקים מינהלת הסדרה שבעצם חוצצת בין ראש המינהל האזרחי למשרד הביטחון ופועלת כגוף מדיני לחלוטין. זאת הודות להתעקשותו על העברת סמכויות הבנייה אליו מתוך משרד הביטחון.
חברי המינהלת, אנשיו של סמוטריץ', פועלים לשינוי תשובות המדינה לבג"צים שונים הקשורים לבנייה בהתנחלויות. ממש בימים אלה הם משנים את סדרי האכיפה וכבר ביצעו שינוי מהותי בהליך אישורי הבנייה, כך שרובו לא יעבור יותר אישורים של דרג מדיני.
לזאת יש להוסיף את ביטול חוק ההתנתקות, מה שהוביל להקמתה מחדש של ישיבת חומש. קיימת גם נוכחות קבועה של יהודים בגבעת אביתר, הוסדרו תשעה מאחזים בלתי חוקיים וקודמו כ־13 אלף יחידות דיור. כמו כן הוקמו עשרות חוות חקלאיות לתפיסת שטחי סי. הממשלה מעבירה בנוסף, תקציבים רבים לקידום תשתיות משנות מציאות ביהודה ושומרון, כמו סלילת כבישים עוקפים והקמת אתרי תיירות.
אלישע בן קימון
