פרשה חמורה בבית כלא בדרום הארץ: על פי החשד, חמש חיילות המשרתות כסוהרות קיימו קשר אינטימי עם מחבל, אסיר ביטחוני המשויך לפתח ומרצה עונש מאסר על מעורבות בפיגוע שבו נרצחו ישראלים. אחרי חשיפת ynet, היום ייחקרו ביחידה הארצית לחקירת סוהרים בלהב 433 שלוש מהחיילות החשודות. על פי החשד והראיות שבידי המשטרה, הסוהרות קשרו קשר עם המחבל, מבלי שאיש מאנשי הפיקוד והמודיעין בכלא ידע או הבחין בדבר חריג.
הפרטים הידועים מעלים תהיות קשות באשר להתנהלות הפיקוד בכלא, קצין המודיעין והיחידות האמונות על סיכול הברחות אל תוך כותלי בתי הסוהר.
החקירה עוד מתנהלת, אבל דבר אחד כבר הובן: בשב"ס התרחש, שוב, מחדל מודיעיני ופיקודי חמור. לפי החקירה הפנימית שנערכה על ידי ענף ביטחון מידע בשב"ס, המחבל החזיק טלפון נייד בתאו - ובאמצעותו נהג להתכתב עם הסוהרות ואף החליף איתן תמונות. העובדה שאף אחד מאנשי הצוות לא הבחין בטלפון הנייד שהמחבל החזיק, ושקצין המודיעין לא התערב, מעלה תהיות קשות באשר להתנהלות הפיקוד. מלבד זאת, לא ברור כיצד הגיע הטלפון הנייד אל תוך כותלי הכלא - ואיך החביא אותו המחבל במשך תקופה ארוכה. אסירים ביטחוניים נוהגים אמנם להבריח טלפונים ניידים באופן תכוף, אך לעיתים קרובות מתגאה שב"ס בתפיסת טלפונים ואמצעים נוספים שמיועדים לאותם אסירים.
כלל השאלות הללו נמצאות כבר עתה בחקירה של היחידה לחקירות סוהרים בלהב 433 במשטרה. בימים הקרובים יזומנו לחקירה סוהרות נוספות ואנשי סגל בכלא, בהם קצינים. עד כה נחקרה בפרשה סוהרת אחת, שחשפה ארבע חיילות נוספות שלטענתה קיימו קשר אינטימי עם אותו אסיר. ל”ידיעות אחרונות” נודע כי באחד המקרים לפחות התקיים מגע פיזי ואינטימי, לכאורה בהסכמה, בין אחת הסוהרות לבין אותו אסיר ביטחוני.
המחבל שהיה מעורב בקשר עם הסוהרות נשלף בסוף השבוע מתאו על ידי שב”ס והועבר לכליאה בהפרדה. הוא צפוי להיחקר במשטרה בקרוב. עורך דינה של אחת הסוהרות טען כי הקשר נכפה עליה ולא היה בהסכמה - אך בכיר במשטרה דחה את הטענות ואמר כי ישנן ראיות ש”מחלישות מאוד” את גרסתה.
אחד הכלים שיכולים היו לסייע במניעת המקרה הוא הטלת מיסוך סלולרי בכותלי בתי הכלא, באגפים הפליליים והביטחוניים כאחד, אלא שמדובר בסוגיה שגורמי הביטחון בישראל רואים בה כזו שעשויה להביא להתלקחות הגזרה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כבר דרש השנה להטיל מיסוך סלולרי לפחות בשני אגפים בכלא, אך הצעד לא יצא לפועל. מי שהציע לראשונה להפעיל חסימה סלולרית בכלא, כפי שהעיד השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, היה ראש השב"כ לשעבר יורם כהן. בעדות שנתן בוועדה לבדיקת בריחת האסירים מכלא גלבוע, אמר ארדן כי משרדו עבד במשך שנתיים על הנושא, עד לרגע שבו ביקש להפעיל פיילוט של חסימה סלולרית בבתי כלא ביטחוניים בדרום. אלא שכפי שהעיד ארדן, בפגישה איתו ועם נתניהו, ראש השב"כ דאז נדב ארגמן דרש לדחות את הפעלת המיסוך בשל "תרחישי אימה" - והציע לנהל דיאלוג עם האסירים שבמסגרתו יותקנו טלפונים ציבוריים באגפים. באותו זמן, האסירים הביטחוניים התנגדו בתוקף להפעלת החסימה, והתקוממו. בכלא רמון, למשל, הם הציתו תאים, ובכלא קציעות דקר מחבל של חמאס את אחד מקציני הכלא. ההנהגה הישראלית התקפלה, וגם בימים אלו מחבלים יכולים להשתמש כמעט באין מפריע בטלפון נייד שמתברר שמוברח בקלות לכלא לכל דורש.
בשנים האחרונות התחוללו בשב"ס מספר פרשות שבהן סוהרות ניהלו קשר אינטימי בתוך כותלי הכלא עם אסירים פליליים. חקירות משטרה נפתחו בכל המקרים, אך עדיין לא הוגשו כתבי אישום. באוגוסט 2020 חשף הח"מ את פרשת המין בכלא צלמון, שבמסגרתה סוהרת בכלא ננעלה במשך לילה שלם עם שני עבריינים בתא וקיימה איתם יחסי מין. בהמשך נחשף כי הסוהרת נחקרה בחשד שקיימה יחסי מין עם אסיר נוסף שאף סיפק לה כסף ומתנות. הסוהרת נחקרה, נערך לה בחודשים האחרונים שימוע טרם הגשת כתב אישום, אך בפועל הוא טרם הוגש. בנובמבר 2020 חשף הח"מ פרשה נוספת, הפעם בכלא רימונים במרכז הארץ, שבה סוהרת החדירה מוצרים ועוגה המכילה חשיש לתאו של אסיר פלילי ואף הודתה שקיימה עימו מגע מיני. הסוהרת נעצרה, נחקרה במשטרה ופוטרה, אלא שכתב אישום לא הוגש נגדה.
גם בפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע הפרקליטות גוררת רגליים. בחודש מארס הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן כי החליט להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד קצין המודיעין ומפקד כלא גלבוע שהיו מעורבים בפרשה. אלא שמאז ההכרזה עברו שבעה חודשים, ומועד לשימוע טרם נקבע.
השר בן גביר קיבל שתי החלטות חשובות, שלא קיבלו קודמיו בתפקיד: הראשונה - לזרז את הוצאת חיילי החובה משב"ס, צעד היסטורי שיפסיק לחלוטין הצבת חיילים בבתי כלא ביטחוניים. השנייה - הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את התנהלות השב"ס, שתובא לאישור בישיבת הממשלה הקרובה.
